אני יודעת שפוסט ראשון צריך להיות שמח .. דווקא התעוררתי עם חיוך כי יש אורנ'גדי ותיכננתי ללכת לסרט עם חברות ולהנות וזה
אבל הגורל לא תיכנן כמוני והחליט שהחברות השתלטניות שלי יחליטו שצריך 10 אנשים למיניבוס ויתחילו לתכנן הכל בלעדי ואפילו לא יקשיבו לי
אני אומרת להם שזה לא יצליח וזה אבל לא הם בשלהן .. זה כל כך לא פייר .. כל כך נמאס לי... ואפילו לזה אף אחד לא מקשיב
בכל מקרה... אני אספר פה קצת איך התחילה התקופה הלא טובה בחיים שלי
שהגעתי לחטיבה שמו אותי בכיתה חרא רק עם 3 בנות מהכיתה שלי שאחת מהן היא החברה הכי טובה אחת הייתי איתה (עד היום) בריב והשלישית לא כל כך הכרתי .
כל הכיתה הייתה מלאהה פקאצות וערסים לעתיד אבל בוא לא ניכנס לזה.. הרגשתי כל כך בצד... כל כך אווטסיידרית זה פשוט שבר אותי אבל אז התחברתי בלילדה שלא הכרתי מכיתתי הקודמת ולילדה החמודה היחידה מהכיתה ה"חדשה"
קצת אחרי פורים באותה שנה "חברתי הטובה" החליטה שהיא כל כך "אוהבת "אותי עד כי כך לבקש מהמורה מאחורי גבי להעביר אותי כדי שהילדה מהכיתה קודמת שלנו נקרא לה יולי(שם בדוי) תשב לידה..
לא היה מפריע לי עם היא הייתה אומרת או מבקשת ממני אבל היא הלכה מאחורי גבי ופשוט נפנפה אותי ..
התוצאה הייתה קשה לי מאוד.. היה לי רק מישהי אחת לדבר איתה .. הילדה שהכרתי מהכיתה החדשה נקראה לה כוכי(שם בדוי)
ובזמן שהיא הייתה עם שתי הבוגדות שקראו לעצמן חברות אני הייתי בסיפריה או לבד
בסוף השלמתי עם כוכי אבל עם "חברתי הטובה" לא ואני גם לא הולכת להשלים בעתיק הקרוב או הרחוק
עליתי כיתה ועברתי לכיתה שבא היו כל חברותי אבל הרבה יותר קשה לי .. זה פשוט הורס אותי ..
טוב חפרתי .. אני חייבת ללכת אני אמשיך את הפוסט אחר כך אבל תגיבו ולמי שיש עצות זה המקום לכתוב אותן
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
