כל החופש הזה לא עשיתי כלום אבל על זה אני הכי פחות אתלונן מפני ששבוע אחרי תחילת הלימודים (אם הם יתחילו) ב9.9 אני נוסעת לחופשה חולמית בתאילנד שזה בדיוק מה שאני צריכה .
להתנתק מהחיים ,מהשגרה, מכל מה שאני מכירה .. ומהאנשים..
אני פשוט מרגישה די בחוץ.
בחופשים אני בקושי מתקשרת עם חברות. אני לא אחת שיוזמת . ואני מודה.. אני פשוט עצלנית. אני לא אוהבת ללכת ברגל או להזיע ולהתאמץ .
אבל שהייה את היום הולדת של איילת . וכולם הוזמנו ורק אני לא . די נעלבתי .. תחשבו שכל הכיתה שאהבתם (קצת יותר מכיתה ז' לפחות) מוזמנת למסיבה ורק אתם לא . אמרו לי שהייתי ברשימת המוזמנים . אבל כדי שאני אהיה מוזמנת אני צריכה גם לקבל הזמנה או טלפון לא? .
בכל מקרה אני לא אוהבת להשתפך כל כך על דפי הבלוג כי אני פשוט לא אוהבת להתחייב לכתוב כל פעם .
בגלל זה יש לי פסיכולוגית . למרות שהיא נורא עוזרת לי אני די מובכת בגלל זה . חוץ מהמשפחה שלי אף אחד לא יודע .
וגם אף אחד לא יודע על הבעיה שלי .
אני תולשת שער .
זה פשוט התמכרות ,כמו סיגריה,כמו סמים.
את כל הקרחות שיש לי שראש אני מסתירה בעזרת סרט שיער או תסרוקות משונות
אני מנסה להפסיק. אבל זה קשה. לפעמים אני פשוט לא שולטת בזה. רק לכתוב על זה קשה
אני מרגישה חולה , שונה, מוזרה .
אני צריכה מישהו שיאהב אותי אהבה טהורה .
לא כי הוא חייב כמו המשפחה או החברים .
אלה כי הוא רוצה . רוצה להיות בקרבתי, אחד שאוכל לספר לו על כל הבעיות שלי .
רק שאני חושבת על זה גוש גדול חוסם לי את הגרון ואני מרגישה רטיבות בעיניים .
אף אחד לא תומך בי מספיק כדי שאוכל לדברא איתו בגליו ולי יש כל כך הרבה אהבה לתת.
אבל משהו אחד מחזיק אותי בכוח.
האהבה שלי למתוק.
לא , לא לאכול מתוק אלה להכין מתוק.
עוגות בצק סוכר קישוטי שוקולד או עוגות רגילות. כל דבר שיעסיק אותי כמה שעות ברוכות נטולות תילשת שיער .
אני מצטערת שהפוסט הזה יצא קצת חפיה אבל פשוט יש לי כל כך הרבה על הלב :-(
כדי לעודד את עצמי אני אצרף תמונה של האליל שלי
ג'וני דפ
נ"ב
עוד כמה דברים
1.פורום ג'וני דפ. למרות שאני לא כותבת הרבה אני קוראת וזה מעביר לי את הזמן ועשה לי כל כך טוב לפגוש אותכן .. בא לי שוב
2. חובה חובה חובה .. לקרוא את הספר" אני כריסטיאנה .פ. " הוא פשוט יפה עצוב ומרגש אני עכשיו באמצע.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
