מצאתי את עצמי כותבת 3 שירים עם אותו נושא.
הדמעות בעיינים,
מוחזקות מלצאת,
ויש דברים שמילים לא יכולות לתת,
כי הדמעות רצות,
והלב שותק.
והמוח זז,
והלב מורכב,
מדברים לא מוסברים
ואפילו לא ממלים,
רגשות מחשבות טענות מענות,
ויופי רע ..
שעוצר מלצאת..
עוצר מלתת.
הדמעות בעיינים,
הן הכי אמיתיות,
כשקר,
כשחם,
הלב קפוא,
זה מבפנים,
ולא רואים את זה על הפנים.
-
הדמעות בעיניים,
מזמן כבר לא של צחוק,
והחיוך,
שפעם היה מתוק.
העיניים שקופות,
מראות את השקר,
את החום,
שנעלם.
את הקור...
שלא נדם.
♥♥