הממלכה

זה עץ הלגו שאני ואורלה בנינו זה עתה, במאמץ רב. בסלון יש לנו גם עץ אמיתי, בגובה מטר וקצת, מקושט במיטב הקישוטים, עם דגלים דנים ומנורות, פרי עמלם של אורלה ופוק, שמאוד מתקשים להתאפק ולא להוריד את הקישוטים שוב ושוב.

בסופו של דבר ידעתי שאקבל את מה שאני רוצה.  בניגוד לכל השנים הקודמות, בהן אכלנו מוס שוקולד לקינוח, השנה הודעתי שאני הולכת להכין פודינג אורז מסורתי לקינוח. לא היה אף אחד שממש יוכל להתנגד. השנה אנחנו חוגגים בהרכב מצומצם- רק אנחנו וההורים של הדני. שני האחים שלו חוגגים עם המשפחות של בת זוגתם (או בת זוגתם לשעבר). לי זה לא מפריע, דווקא להיפך. את אחד האחים אני מאוד אוהבת, אבל את השני הרבה פחות.

הבוקר בישלתי דייסת אורז עם אורלה הקטן שנשאר איתי בבית. מחר הדיסה תעורבב עם קצפת, שקדים וסוכר ותוגש עם רוטב דובדבנים חם. כל כך טעים וחורפי.

בעוד שעה בערף אאבוף את פוק מהגן, ונשים את פעמינו לטיבולי, שם נפגוש את הדני ונבלה ערב שלם עם אורות ושאר שעשועים. באמת שהיו לי כוונות להגיע להדלקת חנוכיה בכיכר העיר. אבל כשבדקתי באינטרנט גיליתי שזה היה לפני יומיים. לא נורא. אולי נדליק מחר חנוכיה לצד העץ. ואם לא אז באמת לא נורא.

(הכותרת- עכשיו זה שוב חג המולד!)