כנראה שחלק מהחוויה התלאביבית זה לשבת לבד בבית, לצפות בפרקים חוזרים של הפיג'מות, לאכול מילקי ולהשתעממם. (או שזו חלק מהחוויה בלהיות אני. אני לא סגורה על זה)
...
כלת בת המצווה
על הימים האחרונים אין (זאת אומרת, יש. אבל הם לא מענינים או מצחיקים מספיק.)
חוץ המבתמצווה כמובן.
את הבת מצווה אני אזכור בתור 'בת מצווה נורא נחמדה, רק שהזאת שחגגו לה הייתה קצת מעצבנת '
הגעתי, למקום וכבר היו בו אנשים. אנשים שמצד אחד רצו למחוץ אותי בהפגנות חיבה לא מובנות ומצד שני, אלו בכל זאת היו הפגנות חיבה (שלא להזכיר את העובדה שאותן בריות רשמו לי צ'קים)
עליתי למעלה עם מתולתלת שהייתה במקום מייד.
"יבבה! האני חושבת שאני הולכת לצאת מפה פיתה! אולי אני אשאר פה איתך?"
מתולתלת גררה אותי למטה באכזריות ואני המשכתי להסמיק כמו צ'רלי בראון אחרי שהג'ינג'ית הקטנה כותבת לו פתק.
ואז הגיעו גם שאר החברות שלי. עליתי איתן למעלה ושרפתי זמן בשיחה איתן ולומרות זאת עננה שחורה ריחפה מעלי, הנאום.
אוף נכון, אז לא סיפרתי לכם (האלו! מי זה "לכם"? }:| ) אבל כתבתי במשך איזה חודש את הנאום בת מצווה הזה. שבסוף -סליחה על השוויץ- יצא דווקא טוב.
"אולי לא! הם ישנאו אותי! הם יחשבו שאני סובנית-פרחה-שכל-מה-שהיא-חושבת-עלו-הוא-הצ'קים-שהם-נותנים-לה!"
"אולי לא! הם לא יצחקו בחלקים המתאימים או אפילו יחשבו שזאתת בדיחה!"
" הם יבאו אלי בקילשונים ולפידים ויכחו אותי לצ'יף שלהם! מלכת הדודות!"
או בקיצור - אעעעעע!
עכשו אני מבינה איזה מפגר זה היה. לא נורא. אני אחייה עם זה.
וכאן אריד את המסך על האירוע הזה בחיי.
קומיקס!
מאוז שהבנתי מה קורה ביששרבלוג, ראיתי לי כמתרה להיות כמו האלו בפעילים, או לפחות מאוד פופולרית, או לפחות שיוצוטטו אותי.
ולכן, החלטתי להכניס לבלוג, מהרגע שאני אחזור לשפילד ושוב היו לי חיים משעממים,קומיקס!
בנתיים אני עובדת על כמה דברים (בעיקר בראש) וכבר ציירתי את הדמות הראשית. שהיא כמובן, הרתנונית.
אני מקווה שיילך לי טוב עם זה. :)
אה כן, והצעד השני שלי זה שהגדלתי את הפונט.
...
היה לי עוד קטע ממש ארוך, אבל הוא היה כולכך ארוך שהחלטתי להקדיש לו פוסט מישלו בקרוב.
what more can I say exept
I'M BACK! 
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
הרתנונית
