אוקיי... הפרק הזה היה חמוד...
ניחשתי שמי שימות יהיה או בקי או אחות של סו, וצדקתי...
זה היה מקסים ועצוב כלכך כשסו התחילה לבכות וההלוויה הייתה מדהימה, אבל חצי מהפרק פשוט ישבתי ובהיתי במסך.
לא מאוד אהבתי את הפרק, לא התחברתי אליו. ג'סי עצבן אותי כלכך שזה לא הגיוני אפילו! ופתאום אני רוצה שפינצ'ל יהיו ביחד!
פשוט... הפר' הזה דיי עמד במקום. לא הייתה התפתחות. לא יודעת, לא התחברתי... כן, היה לי עצוןב והיו לי דמעות בעיניים כשהייתה ההלוויה וכשקורט בכה, אבל כל שאר הפרק פשוט היה: "-.-" אחד גדול.
אה, ונורא אהבתי את הקטעים של בקי וסו 3>
משהו שמצאתי באינטרנט שגרם לי לחייך:

קורט.לובש.את.המכנסיים.של.בליין.
שבוע הבא הולך להיות ממש ממש יפה.
קורט ורייצ'ל הולכים לתאטרון של וויקד ושרים שיר מהמחזמר. אני אמות, אני לא אפסיק לבכות. אני גם ככה בוכה כשאני שומעת את זה!
כשהיה את דפיינג גראביטי בעונה הראשונה לא היה לי הקשר. עכשיו יש לי - וזה אחד השירים הכי יפים שיש בכל המחזמר. ואני הולכת לבכות כמו ילדה קטנה. <.<