כל כך קל להשתנות.
ברגע אחד אתה יציב, וברגע הבא אתה מחבק את האדמה.
כל כך קל להישבר.
ברגע אחד אתה בוכה, וברגע הבא אתה עושה את הבלתי יאומן.
כל כך קל לשתוק.
ברגע אחד אתה מבליג, וברגע הבא אתה מתפרץ על מי שעומד בדרכך.
אני כל כך רוצה לחזור שנתיים אחורה לזמן טוב יותר.
אני כל כך רוצה לעצום שוב את העיניים ולחזור לתקופה שלפני הקיץ ההוא.
אני כל כך רוצה לחזור לפעם. אל האמת הכואבת.
אני כל כך רוצה להשתנות, וסוף סוף, להרגיש שלמה עם עצמי.
כל כך קשה להיות אמיתי.
ברגע אחד העיניים מסגירות אותך וברגע הבא המסכה נעטת על פנייך.
כל כך קשה להרגיש.
למה דווקא אני, למה עכשיו ולמה?
למה אין לי אופציה אחרת?