אתמול היה יום כזה יפה והיום שוב עננים, זה פשוט מדכא לא לראות שמש יותר מכמה ימים. אני לא רואה את עצמי גרה בארץ קרה...
טוב אז את הפוסט הזה רציתי לכתוב כבר 3 פעמים וכל פעם נרדמתי עם האיפון בידיים.
אני לא אספר את הכל.
נסענו לאזור תעשיה ביום חמישי שעבר, היתי מותשת לגמרי ולא עם הרבה במיוחד מצב רוח.... אבל אחרי כוס של בירה היה ממש כיף והחלטתי להזמין עוד אחת. אבל כנראה שזה היה יותר מידי בשבילי ויותר מידי בשבילו. זה נשמע ממש מתרץ שאתה לא יכול להתמודד איתי כשאני שיכורה, הרי אתה כל כך קרוב אלי. בכל מקרה הריב היה במסעדה אחרת על משהו שאף אחד לא כלכך זוכר ומה שהבנתי ממך שזה היה הקש ששבר את גב הגמל.
לא רצית שאני יבוא אליך, לא רצית אותי בקרבתך, למה? כי אני שתיתי שתי בירות וניהיתי מפלצת הורמונלית שיורדת אש ורגשות. אני לא יכול להתמודד עם האישיות הכלכך מוקצנת שלך, אמרת לי.
אז החלטתה שהגיע הזמן להפרד ואני לא כלכך הבנתי את זה, הרי אנחנו נפרדים די הרבה. ולא התקשרת ומחקת את מ שכתבתי לך בפייסבוק. אמרת לי במסרונים חינמיים שאתה כבר גיבשת החלטה ואין לי מילה בנושא. כן, אני יודעת שהעתיד שלנו לא יהיה ביחד, וכן זה הדבר הנכון לעשות. הדבר הנכון לעשות היה זה להפרד לפני שנתיים ולא לברוח אחרי זה מקשר מהקשר שלנו .
הלואי ואם לרצות להיות איתך היה ישר מוביל לחברות בטחון ושלווה אבל לא , זה שאני רוצה אותך ואתה רוצה אותי משום מה אומר לך שאנחנו צריכים להפרד.. ואולי אתה לא באמת רוצה אותי כבר... אולי אני כבר לא כלכך יפה כמו שהיתי לפני שנתיים וחצי... יותר שמנה ותלותית... ואתה חושב שאתה לא השתנתה. זה לא נקרה כנראה אהבה מה שאתה מרגיש כלפי... סתם מחויבות ופחד מהתגובות שלי... ואולי בגלל זה באמת אתה לא מסוגל להתמודד איתי. אני ממש לא רוצה להמשיך את הקשר אם הוא בא ממקום כזה.
בינתיים אני רוצה להיות איתך בלב שלם ושולחת לך הודעה כל פעם כשאני חושבת עליך, ואתה בתגובה כל פעם פוגע בי. אני לא יודעת כמה זמן זה ימשך, א י עוד לא התחלתי לעכל שאתה לא רוצה אותי יותר ... ואולי רוצה מישהי אחרת במקומי לידך במיטה..
וכן, יום מעונן ממש לא מתאים לי היום.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
עוגיה בהכחשה P=
