אם תמיד תעשה את מה שעשית תמיד

הייתי בטוחה שבסוף נהיה ביחד, שאתה הסוף הטוב של הסיפור שלי.

זה היה לי כל כך ברור מההתחלה ועד הסוף, אבל הייתי מטומטמת.

תמיד בסוף אני מטומטמת.

היה לך אינטרס, רצית להצליח, ואני הייתי הכלי שבו השתמשת במשך כל כך הרבה שנים.

אני הייתי הכלי שלך להצלחה, וברגע שהחלום להצליח נעלם לך מהחיים, כך גם אני.

אתה כל כך מלא בעצמך שזה מחליא, אתה כל כך אינטרסנט ואני לא מאמינה שנפלתי לזה.

אני לא מאמינה שנתתי לך לשטות בי במשך כל כך הרבה שנים.

אני לא מאמינה שהייתה בי התקווה שאי פעם תראה אותי באמת.

אני הייתי משהו מיוחד עבורך, אני יודעת, וגם אתה עבורי.

אבל ברגע שהחלום נגוז לא היית צריך אותי יותר ובעטת אותי מהחיים שלך.

וזה כל הזמן קורה, ואני אף פעם לא לומדת, זה קרה עם עוד שלושה אנשים.

מה דפוק בי שאני ממשיכה להאמין לאנשים ולהבטחות שלהם?

"אני תמיד אהיה פה בשבילך".

כן, ראיתי. 

אני מקנאה בה, בחברה שלך, סליחה, אישתך.

שלא ראית אותה כלי במשחק שלך, שאהבת אותה באמת.

והיום, אחרי שלוש שנים שאתה כבר לא בחיים שלי אני מבינה שבאמת באמת פגעת בי.

שגרמת לי לחשוב שיש בי משהו, שאתה רואה בי משהו, ושיחקת בי.

כמה שאני מחייכת מבחוץ, ככה אני שבורה מבפנים.