לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

"כי שירי הוא עלה ברוח, הנידף, השכוח, הוא האור הרך הניפקח בלילותי, הוא אתה ההולך אלי..."


תמיד חשבתי לעצמי איך אחרי 10 שנים של כתיבת יומנים והפיכה של כל העניין הזה ממש לטקס, מה היומן שלי היה אומר..


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
1/2008

מלנכוליה, אהובתי




הנשים הצעירות פוסעות ברחוב

 מעיפות מבט בחלונות הראווה

כל כך מצודדות, כל כך נראות נפלא

 יום לאהבה

 מי מכן נשים יפות תהיה אישתי

מי תחלוק את גורלה בגורלי

מי תרצה לשתות מכוס תרעלתי

אור ואהבה


 ואני שקוע בעצבות,

 מתכרבל במתיקות

 הו, מלנכוליה, את אהובתי

את הרי אישתי האמיתית,

קטנונית וקנאית


הו, מלנכוליה, את אהובתי

הנשים הצעירות הלכו מזמן

 אספו את רגליהן הארוכות אית

ן אור של בין ערביים נח על הרחוב

 אור ואהבה

 היא תיקח אותי הביתה מהורהר

תחגוג איתי את בדידותי ביין מר

 תסלח לי על הכל ותסובב את הסכין

הו באהבה


 ואני שקוע בעצבות...


 


יש משהו ממכר בנקישות הטיפות על החלון, בריח הגשם הרענן הזה, בסערות המתחוללות בחוץ שצובעות את העולם בקסם שכזה... 


ככל שיותר קר ואפור בחוץ, יותר חם בפנים...ויש משהו מנחם בחום הזה, כי לא צריך הרבה יותר משוקו מתוק ורותח, מגע פיזי קליל וכמה מילים יפות..


 
נכתב על ידי , 4/1/2008 19:48  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי: 

בת: 37




הבלוג משוייך לקטגוריות: צבא , 20 פלוס , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להילולה:-) אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הילולה:-) ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)