ואו שלום...טוב נכנסתי בתמימותי לאתר וראיתי את טבלת הפעילים...ונכנסתי ככה קצת לבלוגים והאמת שזה גרם לי להתגעגע לבלוגי האהוב...
אפילו שאני נוטה לנטוש אותו בהתקפי כעס שכאלו..אבל לפעמים אני גם קצת מתגעגעת אליו.
אני לא זוכרת כמה זמן בערך לא הייתי פה וגם מן הסתם מאז שהתגייסתי הרבה מאוד עבר עליי, בעיקר כבר הספקתי להיכנס לשירות הסדיר שלי ולבנתיים גם להנות ממנו, ומי ששואל אז התפקיד שלי הוא עובדת מעבדה רפואית שרובו הוא פשוט מאוד לקחת דם מאנשים...ככה שזה תפקיד דיי חשוב וגם מעניין ותמיד יש אנשים מוזרים שמתנהגים בצורה הזויה אבל לפחות יש צחוקים :)
בקיצור אני חושבת שאני מוכנה נפשית לחזור ולעדכן את הבלוג ואני מקווה שהתגובות פה לא יגרמו לי להתעצבן כמו בפעם הקודמת כי מן הסתם אני מודעת למראה שלי ולעובדה שהרבה נכנסים לפה רק בשביל לראות את התמונות אבל בכל זאת בואו נתנהג כמו אנשים בוגרים ושפויים.
אמממ הספקתי לעבור חמישה חודשים עם חבר שלי ואני מאושרת יותר משהייתי אי פעם כי באמת מצאתי את הבנאדם שגורם לי לאושר ואחד שאיתו כל הרגשות שלי הם הדדיים ואפילו שיש לפעמים ויכוחים ואי הבנות אנחנו מהר מאוד לומדים להבין אחד את השני ולהתפשר בשביל מערכת היחסים הזאת, כמו שזוגיות אמיתית ואיכותית צריכה להיותת.
האמת הצבא מעסיק אותי...במקום לשבת כל יום בחוסר מעשה בבית אני נמצאת כל יום בבסיס וככה לא משתעממת ומתחילה להמציא לעצמי עיסוקים שמטריפים אותי בסופו של דבר...החיים קלים וזורמים יותר, ככה שלדעתי אין סיבה שאנשים לא יעשו צבא זה רק מועיל.
חוץ מזה גם הספקתי כבר לעבור התרדה המונית כשלפחות כמה פעמים ביום אנשים דואגים להודיע לי שאני דומה לאלין מהאח הגדול אבל כבר התרגלתי והתחלתי לראות את זה כמחמאה...פעם חשבתי שהיא סתם סתומה.
טוב עכשיו אני לא אצליח להיזכר בכל הדברים שהספקתי לעשות אבל אני אשים כמה תמונות מהצבא ובכלל מהתקופה האחרונה
חיילת למופת
מימי הקורס העליזים
עבודת קודש בצהל
שימו לב למחטים..לא סתם
אני והבן אדם שאני הכי אוהבת בעולם הזה
מהסילבסטר
האמת שלא עשיתי שום דבר מיוחד בתאריך
וזה כשליאן איפרה אותי
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
.::AnnA::.