התגעגעתי לריח של הגשם. להסניף את הטיפות שמרקדות על הפנים.
בחורף הכל כיף יותר, להתלבש בחמימות, לישון תחת הפוך, לצעוד ברחוב תחת עננים אפורים.
הבעיה היא שזה לא בדיוק חורף. ואני לא בדיוק אני.
המון בלבול בדברים הפשוטים.
שגרה משולבת בשינויים עצומים.
התחלתי דף חדש, ועדיין מרגישה עם חצי רגל בעבר.
לא מצליחה להשתחרר מהקבעון הרגיל שלי.
ומדהים איך שאני יודעת שזה לא בשבילי ועדיין לא מפסיקה לחשוב על זה.
אני חושבת שאני צריכה שגרה חדשה.
אך לא מסכימה לה להכנס, למרות שהיא מתדפקת בדלתותיי.
לא קל לחיות עם פיצול שכזה.
ולעומת זו, כניסה לשגרה רצינית מחייבת התחייבות,
שכנראה אני לא מסוגלת לשאת כעת.
כבד עליי.