וואו. היה אדיר.
צבא. אשכרה צבא!
הגעו. העמידו אותנו. חבורה עצומה של בנות מפונקות.
עם התיקים עם הכל...
בחרו רנדומלית אנשים שהיוו צוות.
17 בנות שאיתן ביליתי כל השבוע.
אין טלי. אין ענבלי. אין שירהענן. אין בנים.
זה היה ה-צוות הכי טוב שאפשר לבקש.
היה פשוט טוב.
הקשב (V בין הרגלים יהלום גבוה מאחורי הגב) שתפס לי את החיים!$% (שרירים)
ריצות בפרקי זמן שבין 7 ל20 בשניות.
תורנות מטבח.
מסדרי בוקר.
מדים.
שיעורי נשק.
שיעורי מורשת קרב (מור"ק)
כן המפקדת. כן המ"מ, כן הסמלת, כן הממ"ח.
אוכל זוועות.
הפסקות.
לא ראיתי את הכיתה כמעט.
כדורעפניקים.
מנות קרב.
יום שטח.
פזצט"א
תג בצצ"ת
טקס סיום
אבאמא נעם
חמוטל = המפקדת. היא אדירה.
שבלול המגב שהצמידו לנו למשך כל השבוע.
מימיות, חגודות מעילים
הפקרת ציוד בשטח
ליקויים
מסדר המפקדת.
באמת.. היה מדהים.
ואני כל כך יכולה להגיד שזה תלוי בצוות.
צוות 1 - יפות במיוחד.@$%^#$@!$@
צוות 1 - לא צריכים אף אחד!
צוות1 - צוות 1!
שיר לשבלול:
השבלול כזה יפה
אותנו משרת הרבהמנקה חדרים ועומד במסדרים!
אנחנו אוהבות אותו
כי אנחנו סוחבות אותו
מסדרים בצלמון 2009!
מסדרים לשבלול הקטן...
מסדרים בצלמון 2009!
לשבלול ולצוות אחד!
יש ריקוד.
ככה הצחקנו את המפקדת - למרות שאסור D:
XD
"אבל שילמנו"
קקי. סושי. ודברים אחרים.
ערב אחד היה בי צורך לחיבוק אבהי.
אנוכי ליפתח: "רוצה להות אבא שלי?"
יפתח: "כן"
*חיבוק*
יפתח: "את יודעת שיש אבות שמטרידים את הבנות שלהם מינית...." *מרים גבות*
אנוכי: " :O! אני הולכת לחפש אבא אחר!"
וכך התחיל החיפוש אחר אבא.
טלי הצטרפה.
מצאנו את שריקי.
חיבוק.
אנוכי: "כרגע אתה אבא. עד להודעה חדשה!"
טלי: "את יודעת מי יהיה אבא טוב? וובה!!! אבל בחיים זה לא יקרה....."
פת-אום! הוא הופיע. וובה. רוסי ענקקקקק וקשוח.
הייתי חייבת.
אז המילה הראשונה בחיים שהחלפתי עם בנאדם שלא מדבר הייתה "רוצה להשתתף בתחרות?"
וובה: "איזה תחרות?"
אנוכי: "אני מחפשת אבא"
וובה: "מה זה דורש ממני?" *במבטא רוסי כבד*
אנוכי: "תכף תדע"
וובה:"אוקיי"
ואז פשוט חיבקתי אותו. והוא חיבק אותי חזרה. וזה היה כזהההה כיף!
כי הוא עצום@#$%
בגובה 2 מטר בערך. ובנוי כזה.
ואז הוא התחיל :" בת שלי. איך התגעגעתי. איך את מרגישה? אצלנו בבית הכל טוב... אמא מגישה טוב. וגם היא מתגעגעת.
אני מתגעגע לצחוק שלך, אני מתגעגע לראות אותך.. ואולי לפעמים גם להציק לך..."
הייתי בשוק.
אני עדיין בשוק. כל פעם שאני מספרת את זה.
בחיים לא שמעתי אותו מדבר.
אז פשוט שעה התחבקנו. ואחרי זה כל יום כל פעם שראיתי אותו זה היה מן
"אבא!"
"בת!"
3>
*יכול להיות שהוא פשוט לא יודע איך קוראים לי...*
בלאוצ'. מאושרת עד אין קץ.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
