הא?!

אומיגדוש.

מורן רייטמן הזכיר לי על קיום המקום, וזה.. משעשע.

שפעם אחרונה שכתבתי הייתהאחרי גרמניה

ועכשיו הגרמנים פה!!!! אומיגאד.

הגיעו היום...

מה עבר מאז? ואהוווו.. לעולם לא תדעו.

סתם. יש לי חבר. וילד. סתם. בלי הילד.

אבל החבר כבר יותר מ7 חודשים. כןכן. אופיר. ג'ינג'י. וואטאבר.

אני מרכזת צעירה.

אלמוג, פרק בחיי שנגמר. או לפחות, נשאר קצת מאחור.. וחבל. כן. חבל.

אז יש בקושי מורן רייטמן, בן וייס, בריגה, טומי, רואי וכו'... ממש בקושי. אבל עדיין יש.

אחותי אכן בפנימיה צבאית. הקטנה.

עדיין יש טלי ומורזוהר וציחי ואלה ונימי ושירענן וענבלי וחמודנה - תודה לאל!

סנדוויץ' וחברים התקדם יפה, דעך, ושוב חזר...

וזהו בערך.. סה"כ, דברים נשארו אותו הדבר... כשכותבים את זה ככה.

אני אז אלך לישון, מחר קמים ב6. אה כן, אני נוהגת.

בלאוצ'? וואו. זה מזמן לא כתבתי.