המכשפה הביטה בבוץ שנשאר בכוס הקפה. חברתי הביטה במכשפה. אני הבטתי בכתם רורשך על הרצפה.

דממה. רק קולות הזבובים המפרפרים בקורי העכביש נשמע באוויר. ונשימות המרלבורו אדום של המכשפה. והצרחות מהדירות הסמוכות. טוב נו, לא ממש דממה.

המכשפה סובבה את הכוס ימינה בארשת חשיבות, מיצמצה בכובד ראש והשתעלה שהיא רואה משהו בערבית.

חברתי נרעדה ומילמלה משהו בסגנון "זה היה סטוץ, לא ידעתי שהוא שליש בדואי" ..

 "כולם בבאר שבע שליש בדואים" עניתי לה.

"ששש!!!! זה לא זה!" השתיקה אותנו המכשפה".

שתקנו.

אני רואה.... את האות מ' בערבית....  (מוחמד? מצרים? מברוק?)

אני רואה  שלושה ילדים בנים... (סעיד? איסמעיל? חמדולילה?)

אני רואה שבעלך יעשה הרבה כסף (סחר בנשים? נפט? פרוטקשיין?)

טוב, הסיפור הזה נועד שלא להיגמר, הבן שלי קורא לי מהחדר, הבת שלי קוראת לי מהמקלחת ובעלי קורא לי מהסלון. מה קורה פה ?!?!

הייתי כאן.