אני אמורה להמשיך על קפריסין ואעשה זאת אבל אני פשוט חייבת להגיב על משו.

השראה.

אתמול בערוץ 8 בתוכנית ריאלטי על לידות ראינו זוג חמדמד, היא כורעת ללדת והוא מקפץ מסביבה באהבה אין קץ.

וככה היא, בין ציר לציר ובמהלכם, מושיטה אליו יד ענוגה ומרפרפת לעברו בשפתיה - "גש הלום, אל נא תרחק, הב לי ידך יען כי חפצתי ללטפה ברוך", ולאחר שרכן אליה בעלה האוהב, המשיכה לרפרף אליו באומרה "הו כה עז הוא רצוני לשאוף מלא ראותי את ריחך המשכר, לצלול בין עינייך העמוקות ולהרגיע מכאוביי רחמי המתהפך בקרבי" (טוב זה לא מילה במילה אבל זה הכיוון הכללי).

 וכך המשיכו להגג ולהלג מילות חום עדנה ורוך זה לזו עד שהעברתי ערוץ בשאט נפש.

ובעלי, שצפה מרותק יחד עמי בסצינה המופלאה, מביט בי במבט מאשים ואומר - למה אתך זה לא היה ככה ?.

התחלה. 

בחודשי ההריון הראשונים פנה  אלי בעלי ושאל בתמימות אם אני רוצה לידה טבעית.

עניתי לו שאם טבעי זה אומר מסוממת על משככי כאבים, מוקפת מכל עבר במיטב הרופאים ובציוד טכנולוגי מתקדם שעושה טו טו טו טו  ומצייר פסים עולים ויורדים על גבי צגי מחשב אימתניים, אז התשובה היא כן.

בעלי שתק לרגע, בלע את רוקו, אזר עוז והמשיך להקשות "אבל טבעי זה הכי טוב.. לא?"

יודע מה? אני אזרום אתך,  אם כאבי תופת מייסרים זה טבעי אז בוא ואכבה לך באישון סיגריה ושנינו נתחבר לטבע. סבבה כזה?

הגיגים.

אני פשוט לא מבינה את כל הבחורות שבדעה צלולה מחליטות ללדת ללא התערבות רפואית וללא שום אמצעי עזר להקל על כאבי הלידה. תמוהות בעיני עוד יותר כל המגדילות לעשות ומתכננות לידה אחושרמוטה טבעית מחוץ לכותלי בית החולים. אני ? אבל ברור שאלד את בני כשאני רכונה על רפסודה במעמקי הים, משתכשכת להנאתי מוקפת דולפינים חייכנים ומסבירי פנים, אבל למה דולפינים אם אפשר ללדת בצימר בגליל ? או בשדה כלניות? או בפסגת ההימלאיה? כאילו איזה טבעי זה זריחה מוזהבת מעל הרים מושלגים כזה,

כל אחת והעדפותיה היא. לפי ההגיון הזה הייתי צריכה ללדת בזארה.

אמצע.

ב- 24:00 התחלתי להרגיש את הצירים, מיד ניערתי את בעלי משינתו ונסענו לבית החולים,

אני מתפתלת מכאבים, והוא מצדו, לא מפספס שום מהמורה בכביש, שיהיה הכי טבעי שיש.

בבית החולים נהמתי לעברה של האחות שאם היא לא מזריקה לי בשניות הקרובות אפידורל אני מפרפרת לה את הצורה, היא ניסתה להסביר לי בנועם שאין בעיה, אני רק צריכה לחתום כאן וכאן וכאן שאם בטעות אשאר משותקת בעקבות הזריקה אז זב"שי.

לא ממש התעניינתי בהשלכות, כל מה שעניין אותי זה להפסיק את הכאב גם אם זה אומר שאצטרך להתנייד עם העולל על כיסא גלגלים

פור דה רסט אוב מיי פאקינג לייף .

כשהתקרבו אלי עם מחט באורך הגלות, נרעד בעלי, התקרב אלי בלאט וליטף את שערי :

מתוקה שלי, אולי כדי שתחשבי שוב... אולי ... אולי עדיף להימנע מההליך המאיים הזה... אולי .

איתרה מזלו וליחשושיו הנוגים מצאו אותי בעיצומו של ציר אלים במיוחד :

אתה !!! הכל בגללך יא חתיכת @#$$$, אולי אחרי שיצא לך מהכוס בנאדם אני אקבל ממך עצות !

מין וו'ייל, אני מתפחלצת כאן, ולך הכינו מבעוד מועד כורסא מעור תנין להתרווח עליה, אז אם לא אכפת לך,  תושיב את ה- @@#@ עליה,

 ותן לי לנהל את העניינים, אר וו'י קול אבאוט איט ????

- מאמי, הנשימות... אל תשכחי לנשום...

א נ י   נ ו ש מ ת  ! ! !  מה נראה לך ?!? נראה לך שאני כאילו חושבת לעצמי : המממ... אם כבר אני מרגישה כאילו גורסים אותי במטחנת מזון בהילוך איטי אז אולי אני גם אעצור את הנשימה ואוסיף אפקט חנק להעצמת החוויה ? הה? הה? ומה זה המצלמה הזאת? אתה חש את עצמך בפיקניק ?! תביא לי את הדבר הזה! (רבע שעה של הסתבכות עם הרצועה של המצלמה כשאני מנסה לחלץ אותה מצווארו) נראה לך שתצלם אותי ככה ?!? תחשוב שוב איינשטיין !!!  אימא !!! מה היה לי רע אימא !!! חסרים ילדים קמבודים ??? איפה האחות עם האפידורל ?!? עושה גבות ?!? הלו !!!!

תקלה.