בשנים הראשונות היה כזה סבבה כזה ...

הוא היה אומר: יפה לך השמלה. אני הייתי עונה: אמאשך שמנה ! נכנסת לחדר, בוכה בוכה. כעבור 5 שניות הוא היה נכנס,

מחבק את גופי הרועד ולוחש לי באוזן "לא יכול לריב איתך בייבי". אני הייתי מחבקת אותו חיבוק מפוייס, שולם, סקס, די אנד.

היום זה ממש לא ככה.

מה הכוונה "אל סבון" ? זה כאילו יותר טוב מסתם סבון? לא הבנתי.

צ'מעו קטע, לפני 3 שנים בעוונותיי הרבים, הייתי בתקופה הכחולה שלי, רכשתי מס' לא מבוטל של משטחי קנוס, צבעי אקריל, מכחולים, פלטה, והתחלתי לצייר. ציירתי פרחים, ציירתי עצים, ציירתי הרים. ציירתי קערות עם תפוחים. אופטימיות.

כשקצה נפשי בדומם החלטתי להרחיק לכת ולצייר חי. ניסיתי לצייר בחורה כוסית סופנית שמסתכלת קדימה ויושבת על מיטה.

יצאה כוניפינה פוזלת שיושבת על אסלה. לא זוכרת מה קרה ששיניתי ממנהגי, ובמקום להאשים את בעלי ולהטיח על ראשו את התמונה, החלטתי לשדרג אותה לבחורה עם אופי זהב שיושבת על סלע ומסתכלת רחוק. כך או אחרת, יצא שואה אבל התבאסתי לזרוק.

וככה נדחקה התמונה לקרן זווית, יותר נכון, למחסן הבלגאן ונשכחה מלב. לימים הוסב מחסן הבלגאן לחדר מחשב, ונשאר רק הבלגאן. דחפתי חלק ממנו לארון, חלק אחר לארון אחר, ואת התמונה המאובקת ניסיתי לדחוף בחריץ שבין הארון לקיר.

בדיוק אז הגיע בעלי מהעבודה, וכשראה אותי שוקדת על דחיסת התמונה למקום המסתור הגאוני שהגיתי בעבורה, הביט בי בחמלה, נאנח, התיישב על קצה המיטה ואמר שהוא צריך לדבר איתי.

תשמעי בייבי, אני יודע שטרחת בזמנו רבות על הכנת התמונה ... אבל בחיים, לפעמים, משהו משתבש, לא הכל מסתדר לפי התכנית, לפעמים צריך פשוט להודות שיש דברים שצריכים להיפרד מהם...לפעמים. 

מה אתה רוצה להגיד? שזאת תמונה מזעזעת? שזה נראה כמו משו שמישו הקיא?

שאפילו עיוור אפילפטי קשיש קטוע גפיים על נדנדה היה מצייר עם מכחול בפה משו יותר אנושי? הה? הה?

כן.

אז בכיתי בכיתי, הוא התעלם התעלם יאדה יאדה זרקתי את התמונה.

מאז כאמור, חלפו ביעף 3 שנים (טיים פליי וו'אן יור הווינג פאן). ולפני כמה ימים, הילדים שלי ירדו לשכנים מלמטה לשחק עמם.

כשהגיע השעה 19:00 והם בוששו מלהגיע, ירדתי לשכנה לאסוף אותם. השכנה פתחה את הדלת והלכה לקרא לילדים מחדר המשחקים ונחשו מה מצאתי תלוי על הקיר ממוסגר במרכז הסלון שלה ?!?

(כל העונה נכונה יזכה בחופשה חלומית באוגוסט בדירת 4 חדרים בבאר שבע עם הילדים שלי בין השעות 08:00-16:00)

הייתי כאן.