(טוב, אני קצת בקריז אז זה יבוא איך שזה יבוא. מבולגן, עקום, מעפן, אבל מהלב של הכאב. תזרמו איתי.)

נכנסתי עכשיו אקראית לאיזה בלוג שלא מוכר לי, איזו שפינוזה דמיקולו אחת, כתבה בו, ואני מצטטת – "להביא ילדים זה הכי אגואיסטי שיש". עאלק ! כאילו, אני שואלת - יכולה להיות הברקה שהיא יותר אנטיתזה, מזו? עוד המשיכה וליהגה הקלולס הזו, שמי שמביאה ילדים עושה את זה "בשביל להרגיש שלמה". מה את שחה? אני לא יודעת מה איתה, אבל אני הרגשתי שלמה כבר לפני 10 קילו, היום אני שלמה פלוס. תודה.

איזו פלצנות !

לגדל ילד ממעמד הביניים עד גיל 18 עולה בין 600.000 ל- מיליון ₪ וזה רק עד גיל  18, יענו, לפני ששילמנו על הטיול להודו, על החתונה ועל הדירה, וזה רק במישור הכלכלי, בלי להזכיר את סימני המתיחה, החרדות, הויתורים, הלילות בלי שינה, משחקי היצירה, אספות ההורים, שיעורי הבית, הריצות למיון, ייסורי המצפון, אובדן חיי ההוללות, שנים של אפס בילויים, אפס גניחות בסקס, אפס ספונטניות ביציאה מהבית, אבעבועות רוח, כאבי אוזניים, מריחות שוקולד על הספה, וזה כשהילדים בריאים בגופם ובנפשם, אם הם אינם, חלילה, הרי שההקרבה גדלה שבעתיים. אז למה בעצם מביאים ילדים? אני הבאתי ילדים כי זה מה שכולם עושים. סבבה? קונפורמיסטית. איפה שיש זרם, אני נזרמת, ואני רוצה להגיד לכל הפילוסופים בגרוש, שלגדל ילד זה זין שחבל"ז, ולפעמים אני כזה חושבת על חיים אחרים, נהנתנים, לא אגואיסטים בעליל, שבהם אני מבזבזת 600.000 ₪ על עצמי, עלי ועל אנוכי, תודו שזה לא אנוכי. חיים מגניבים כאלה, שבהם אני חוסכת לעצמי המון המון כאבי ראש ולב, ש-תכלס? הם בילט-אין כשיש ילדים. וככה אני מפליגה בדמיונות, אבל אז הבת שלי מקיאה עלי ואני מתעשתת. אבל היי, אני בן אדם סובלני... "להביא ילדים זה הכי אגואיסטי שיש" המממ. בואו נחשוב... אולי היא התכוונה לזה שאנחנו לא רוצים למות לבד בחושך בפינה, אז אנחנו מביאים ילדים כדי שלעת זקנה ידליקו לנו את האור בדירה ויראו לפיליפינית איפה החדר שלה. נו, אז?  מה זה, בושה? חוצמיזה, שממש לא בטוח שזה יקרה. במיוחד אם יש בנים. רוב הסיכויים שהם יתחתנו עם איזו כלבה שתגרור אותם לגור ליד הכושלאמא שלה וככה הם לאט לאט יתחילו לעשות ליל סדר רק בצד שלה כי הנסיעה מה-זה ארוכה, והם יביאו ילדים משל עצמם ויקראו להם על שם הסבא רבא של הכלבה שהתחתנה איתם, ואם ירצה השם הם ישלחו לנו ת'תמונות של הנכדים בנייד, רק כדי שנראה למי אנחנו קונים מתנות בחגים. ואנחנו נמות לבד, בלי אור ובטח שבלי פיליפינית. ואתם יודעים מה, כל הסנריו הזה, הוא הגוד ניוז. כן. הבאד ניוז, זה כשהילדים מתמקמים בקומה מתחת, משנוררים אתכם כל החיים ודוחפים לכם את הנכדים 24/7 . כן. כי ככה זה ילדים. ילדים זה זין אפילו כשהם בעצמם הורים. אז למה היא התכוונה... בכל זאת, היא נשמעה בחורה מאוד אינטליגנטית. אה! אני חושבת שאני יורדת לסוף דעתה, הנה כי כן, בסוף בסוף, גם אני מבינה. אני אביא אותה בדוגמית. בעלי, למשל, נורא רוצה שהבן שלנו ילמד לנגן על גיטרה, כי הוא מעולם לא זכה לכך וזה היה חלום שלו. אז אולי בגלל זה אנחנו מביאים ילדים? כדי שיגשימו לנו את החלומות? וואלה צודקת. עכשיו מסתדר לי הכל, כל ה-להרגיש שלמים וזה. אבל, יו נואו וו'אט?

אחרי כל הקייטנות והטיפולי שיניים והבייבי סיטר והאמבטיות הקרות והמפלצות בארון והסיפורים לפני השינה...? אחרי כל זה, באמאשלי, החארייט הקטן ינגן עד שיתקלף לו העור מהציפורניים, כמו ג'ימי פייג' הוא ינגן או שאני מחזירה אותו למאיפה שהוא יצא ממנו !

כפרע על הילדים האלה, חולה על הטוכעס שלהם.