כעקרון אני לא משהו מיוחד

אכן כפי שניתן להבין מהכותרת אני מגושרת

הכל קרה ביום רביעי באיחור של חצי שעה .

כל כך התרגשתי לקראת הגשר שלא יכלתי לחכות ולא היה לי איך להעביר את הזמן

אז החלטתי לנמנם , טעות גדולה  מפני שלא הייתי מודעת לכמה הייתי עייפה.

בקיצור נרדמתי וכאשר התעוררתי הבנתי כי התור שלי אמור להיות עוד 15 דקות ואני

עוד ישנה . אז קמתי שמתי על עצמי ז'קט לקחתי תיק עם כרטיסייה ואת האמפי החמדמד שלי השארתי

בודד וגלמוד בבית בגלל שנותרו לי 10 דקות בלבד . כמובן לתור אחרתי בכל מקרה המזל

היה לצדי ובאות יום בדיוק מישהו ביטל את התור אצל רופא השיניים שלי והיה לו זמן להרכיב את הגשר שלי

גם אחרי האיחור שלי ( חצי שעה ועוד עם ריצה בחלק גדול מהדרך ) הוא והעוזרת החנפנית שלו ( מהאלה שהן שפוטות

מוחלטות של הבוס שלהן ויש בחילה בלתי נמנעת כשרואים את זה)נזפו בי ולא נתנו לי להוציא מילה וכמובן התחילו בטיפול .

אני לא יודעת עם הרופא כעס כליי בזמן ששם את הגשר כי לא היה לא אכפת שהוא מכאיב לי עם הטבעות על השיניים האחוריות

או שהוא פשוט לא ראה את זה שאני עוד שניה בוכה מכאב . בהתחלה ממש לא אהבתי את איך שהגשר נראה תיארתי את עצמי

באוזני מי שהיה לו כוח עלי שאני נראית כמו סוס והייתי ממש מבואסת בגלל זה אך יום למחרת להפתעתי הגדולה כולם אמרו

שהגשר נראה בסדר וחלקם אפילו הוסיפו שזה נחמד או חמוד אפילו דור לא צחק עליי !!! ( טוב הוא צחק אבל זה היה כדי לעצבן אותי

ומיד אחרי זה אמר שאני מגזימה וזה נראה נורמלי)

עכשיו אני כבר מתרגלת למראה שלי ואפילו חושבת שזה נחמד .

בנתיים מה שמפריע לי זה העובדה שהגשר דוקר בהתחלה וקשה לאכול איתו .

הרבה אנשים אומרים לי שני דברים לגבי הגשר:

1. הכאב יעבור תוך יום / יומיים / 3 ימים /4 ימים / שבוע

2. שאני דומה כעת לאחותי

הכאבים מהגשר באמת מתחילים לעבור אך אני מדגישה את זה שאני לא דומה לאחותי .

אז זהו חפרתי על הגשר שלי ועשיתי מזה עיניין , למה ?

אני לא יודעת , אני מניחה שהוא די משמעותי כרגע בעיניי כמה שזה נשמע מוזר =]

ותמונה קטנה לשם המחשה

זהו ביי ביי