שבע שנים המכתב חיכה להכתב ולהישלח. הוא עבר מצבי רוח, עליות ירידות... הוא היה כועס, הוא היה מקניט הוא היה מפייס הוא היה סולח ולא שוכח אבל בכל וריאציה הוא נשאר לי על המחשב...השנה אחרי ביקור מקרי בירושלים העתיקה בזמן הופעה שהוזמנתי אליה, לקחתי את המחברת שתמיד נמצאת איתי ביקשתי עט ממישהי שישבה לידי והתחלתי לכתוב- מתוך מחשבה אחת שרצה לי בראש- התוכן לסליחה הוא לא אצל הנותן אלא אצל המבקש... כלומר, גם אם אני לא אקבל מחילה, גם אם בקשת הסליחה שלי לא תתקבל... עצם זה שביקשתי אותה, ולא כחלק מדואר תפוצה שנשלח בתפוצת נאט"ו לכל רשימת הקשר אלא משהו שיוצא לי מהלב ומיועד בדיוק לאותו הבנאדם עצמו- זאת הכוונה וזה התוכן ושם נמצאת המשמעות.
אז כשהמשפט-תובנה הזה מרחף לי בראש ישבתי וכתבתי לו מכתב שאומר הבנתי, שחררתי אני סולחת. ותודה שהיית שם בשבילי אז וסליחה שלקח לי הרבה זמן להבין את זה.
אתמול בלילה המכתב עבר ישר מהמחברת למחשב ומשם לאימייל שלו.. יכול להיות שהוא כבר שכח מי אני, יכול להיות שכמו שהמכתב חיכה להכתב הוא חיכה למכתב שיגיע... אבל המשמעות היא אצלי- אני סלחתי לו , כי למדתי לסלוח לעצמי ועכשיו בזכות כל מה שהיה מאז ועד היום אני בנאדם שונה.
כינוי:
lady_starlight
בבלוג זה
בכל הבלוגים
