באוקטובר האחרון, כשהגעתי צעירה ומפוחדת ליום הראשון שלי באוניברסיטה, מאוד הופתעתי לגלות שבחוג ללשון עברית בו אני לומדת, דוברי עברית הם דווקא מיעוט. בין עשרים לערך התלמידים בשנה ראשונה ניתן למצוא פילוח דתי מאוד מגוון: יהודים, מוסלמים, דרוזים, נוצרים ואפילו צ'רקסית אחת. אך עם ההפתעה גם שמחתי מאוד. שמחתי על כך שאני הולכת ללמוד ערבית, מה שיפתח לי פתח להכיר תרבות עשירה מאוד שעד עכשיו היתה די זרה לי, ושמחתי על ההזדמנות ליצור חברויות חדשות עם בני דתות אחרות, שעד עכשיו לא נמנו עם חבר מרעי. ולמרות שהנטייה הראשונית, לא רק שלי, היא להתחבר עם הדומים לנו תרבותית, הרגשתי שהיחסים בתוך הכתה היו ידידותיים, בלי התיחסות להבדלי גזע, מין ובעיקר דת.
עד אותו הרגע שנכנסתי אל מאחורי הפרגוד כדי להצביע לנציג לאגודת הסטודנטים, בכלל לא ידעתי שלחוג שלי מתמודד נציג מבל"ד. כמו בכל חוג נכנסו אלינו לפני הבחירות הנציגים המתמודדים, שטחו את משנתם ובקשו את קולינו, אבל היו אלה רק נציגים של נטו ושל סלע. מעולם לא שמעתי על נציג שמתמודד מטעם בל"ד, לא ראיתי אותו ולא שמעתי מה יש לו להציע. אפילו את שמו איני יודעת. רבה מאוד היתה פליאתי כשהוא זכה. בנוסף על האירוניה בכך שדווקא החוג ללשון עברית הוא החוג היחידי שיש לו נציג של בל"ד באגודת הסטודנטים, התעוררה בי התהייה: איך ידעו כל אלה שבחרו בו שבכלל מתמודד נציג של בל"ד? יכול להיות שהיה מסע תעמולה שפסח עלי בכוונה?
גם אחרי הבחירות לא נגש אלינו הנציג הנבחר להציג את עצמו, ועד היום אין לי מושג מי הוא, מה שמו או איך הוא נראה.
אבל השיא היה כשבאחד השיעורים הבחנו שלכל חברינו הערבים בקורס יש חוברות לימוד שמעולם לא ראינו ושרק אנחנו, היהודים שבקורס, לא קבלנו. אחת מחברותי היהודיות מיד שמה פעמיה באסרטיביות לדוכן בל"ד שבקומת ה-700 בבנין הראשי, ודרשה לראות מיהו אותו נציג שאמור לייצג גם אותנו. הוא לא היה בנמצא באותו רגע, אבל נתנו לנו את אותן חוברות מדוברות, והבטיחו לנו שהוא יבוא ויציג את עצמו באופן מסודר. בנוסף, לקחו מאתנו רשימה של שמות היהודים בקורס ואילו שיעורים לומד כל אחד, במטרה להביא לנו עוד חוברות שהתפרסמו. עד עצם היום הזה לא קבלתי שום חוברת נוספת ולא ראיתי את אותו נציג מסתורי.
בעודי עצבנית וממורמרת על ההתעלמות המופגנת, לא יכולתי שלא לחשוב על אותם ערבים שמהווים מיעוט בקורסים שמיוצגים על ידי נציג יהודי. יכול להיות שגם הם, כמוני, מרגישים מופלים לרעה, חסרי ייצוג וחסרי חשיבות? האם נציגי החוגים מייצגים בצורה שווה, חסרת פניות, את כל התלמידים?
ניתן היה לצפות שדווקא תא בל"ד, ששם לעצמו למטרה לדאוג לייצוג הולם של המיעוט הערבי באוניברסיטה מתוך תחושת אפליה וקיפוח, ידאג שלא לעשות את אותו הדבר לאחרים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
