מחר אני נוסעת לטקס סיום קורס קצינים של שחר, החבר הכי טוב שלי.
את שחר פגשתי 4 פעמים בחיים שלי: כשהוא בא אלי בחופש הגדול בין י"א לי"ב, חודשיים אח"כ, במטוס לפולין [שתי המשלחות שלנו חלקו את אותה הטיסה בדיוק], במטוס חזרה מפולין, וכשהוא בא שוב, בשבת ערב היציאה שלו לקורס קצינים, שם גם נתתי לו ציור שציירתי פעם והוא ממש רצה, כמתנה ליציאתו לקורס.
איך זה שנפגשנו רק 4 פעמים והוא החבר הכי טוב שלי?
וואל, הכרנו באינטרנט באמצע כיתה ז' [מה שאומר שאנחנו מכירים 6 שנים וחצי (נורא מצחיק, היומולדת שלו רשום לי ביומן בצפר של כיתה ח')], ומשיחות מסנג'ר לשיחות טלפון עברנו כ-ל כך הרבה יחד.
בכל אופן, יהיה מגניב וזה:] בהצלחה ומזל טוב לו.
אחרי הטקס מחר אני נוסעת אליה.
אני באמת מנסה למצוא את המילים שיתארו כמה אני אוהבת אותה וכמה טוב לי איתה בימים האחרונים.
היא נבחנת מחר בפסיכומטרי, וכמו שאמרתי, אולי בפוסט הקודם, או לפחות בהוא שלפניו, מחר אמורה להיות איזשהי נקודת ציון לגבי שינוי ביחסים שלנו, כשיהיה לה קצת יותר זמן אלי, אלינו.
הפעם אני כן מלאת תקווה שזה יצליח. די עם המנחוס, אני משנה גישה.
אני הרי רוצה אותה ואוהבת אותה, לחשוב עליה באמת, פיזית, מחמם לי את הלב, אז למה לחפש את הרע כל הזמן? למה ללכת נגד?
ביום שבת היה לה יומולדת 18 [מזל טוב לאהובתי היפה והכבר-לא-קטינה!], אז עשיתי לה פסטיבל יומולדת, שהתחיל בחמישי בערב כשבאתי אליה, נגדע בשבת בערב בריב שהיה לנו, אבל נגמר רשמית בראשון בבוקר, כשנסעתי לצבא.
בחמישי בערב לפני שנסעתי אליה, נפגשתי פעם ראשונה עם ידיד אחר שלי שאף פעם לא פגשתי קודם [אותו אני מכירה "רק" חמש שנים, אבל לא בדיוק דרך האינטרנט, אז זה פחות קריפי..], וישבנו על קפה והיה מגניב, והרגיש כמו כל השיחות שהיו לנו עד עכשיו בטלפון/מסנג'ר, רק שהיא קרתה במציאות.
ואז הלכתי אליה.
בשישי הילד שהיא עושה לו בייביסיטינג היה אצלינו בצהריים, והיה כזה נחמד, היא היתה כזאת אמא מתוקה כרגיל.
בערב הזמנתי אותה לבית קפה, בלילה היה מעניין;]
בשבת בצהריים אכלנו על האש עם המשפחה שלה, והיה טעים ונחמד, אחה"צ נסענו עם אחותה לשוק הטי שירטים בחיפה, קניתי שתי חולצות [והיא אחת], ואז בערב יצאנו לסרט ["בעל מזדמן"] ול"גרג", וחזרנו אליה הביתה,
ואז קרה ריב מכוער. על שטות מטומטמת שנבעה מאי הבנה. כמו תמיד.
אז נתתי לה ת'ספייס שלה להירגע בלי לפתור את זה ישר, כמו שהיא אוהבת, והלכנו לישון בריב, כמו שאני שונאת.
וחיבקתי אותה בלילה בכפית [יש לי בזמן האחרון נדודי שינה חולניים, בגלל זה אני גם פה בשעה כזאת], והיא שילבה את הרגליים שלה בשלי.
ובבוקר שוב, קרח. כאילו לא שמרתי על חום הגוף שלה כל הלילה.
יצאתי מהבית שלה עם חרא הרגשה, כל הבוקר רציתי לבכות ולא יצא לי.
היה לנו איזה מבצע מטורף בלשכה, ובשלב מסוים הייתי צריכה להחליף בש"ג.
אחרי איזה 10 דקות הבנתי כמה חרא היה הרעיון לתת לי נשק באותו היום. אם 16 שתלוי לי על הצוואר ושתי מחסניות שנחות לי על הברכיים שמעבירים בי צמרמורת טובה כשאני מלטפת אותם. כ-מ-ה רעיון רע.
המפקדת שלי כנראה הרגישה בזה, כי היא צצה משום מקום ושאלה אם הכל בסדר, ואמרתי לה שלא, והיא אמרה לי לעלות אליה כשהשמירה שלי מסתיימת, ורק אצלה, כשסיפרתי לה על הריב, רק שם הצלחתי לבכות.
[אפרופו חושים, בשניה שהתחלתי לבכות אצל המפקדת שלי, אמא שלי התקשרה.]
בכל אופן, המפקדת שלי ייעצה לי להתעסק בדברים אחרים בינתיים, וזה באמת מה שעשיתי.
בהפסקת צהריים היפה שלי התקשרה אלי והכל חזר להיות יפה:]
אמא שלה באמת התעלתה על עצמה עם ההתנהגות שלה כלפיי בסופ"ש.
לא יודעת, או שהתפישה שלה קצת השתנתה [הגרסה הפחות סבירה] או שהיא סתם לא רצתה לריב ביומולדת של הבת שלה [הגרסה היחסית יותר סבירה..].
עשיתי לי לוח תכנון חודשי לאוקטובר, כי זה חודש עמוס ממש ודי שווה [בעצם, מהיום ועד ה-23 בחודש אני לא אהיה בלשכה!], והדגשתי עם מרקרים ויצא מגניב וצבעוני וגיי וכל הדברים האלה שאני אוהבתP:
בסוף החודש ההורים שלי יהיו באילת, אז אני מתכוונת להביא הביתה כמה חברים, שגם יפגשו את חופית סופסוף [למרות שחלקם ראו אותה פה ושם, היי וכאלה, אבל אף פעם (ופאקינג נהיה חצי שנה החודש) לא ישבנו יחד], וגם נראה שטויות בדיוידי ויהיה לנו נחמד ונאכל וכל זה.
אם יהיו תמונות מספיק מאגניבות, אני אעלה לפה.
תעשו לעצמכם טובה ותקראו את "משאלה אחת ימינה".
אז בסימן-שנה-מההופעה-של-נייטוויש,
לילה טוב שיהיה לכם:]
[ואני מהמרת על כניסה אחת בודדת לבלוג בעקבות פרסום הפוסט, אבל מי סופר??]
סיון.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
RedWine