"אני מתקלח ובא"
"אוי מצויין...הכנתי בורשטיק טרי טרי כמו שאתה אוהב...יש גם קצת תפוחי אדמה, אני גם אפיתי בשר ממש אתמול אז עדיין אפשר לאכול אותו ויש פה תותים, ובננות טריות מהשוק...אה גם הבאנו גלידה שאתה אוהב ו..."
"חח טוב בסדר סבתא...אני יתקלח ממש מהר...ביי ביי"
מקלחת זריזה והנה אני מתארגן לוקח את האוזניותש לי ויוצא לרחוב...
עוד במדרגות אני כבר מדליק סיגריה...יוצא אל האוויר הצלול, איזו מנגינה מתחילה להתנגן באוזניות, אני מחייך...אני מכיר את המנגינה הזאת כבר שנים...הורדתי את הכובע לעיניי והתחלתי ללכת. הרוח נשבה עם כיווני מה שהקל על הליכתי המהירה. החלטתי ללכת בדרך בה הלכתי פעם...פעם שעוד הייתי גר אצלהם...הדרך שלא הלכתי בה כמעט שלוש שנים, מאז שאני גר עם אמי...השמיים האפורים של ינואר עם ריח הגשם המתקרש הרעידו לי משהו בפנים...
אני נזכרתי איך ביליתי את כל שעות היממה במקום הזה...ברחוב הזה...עם שני חבר,ה שלי...ישנים...שניהם כבר נעלמו מהחיים שלי מזמן...אבל הזיכרון אחז בי. כמעט ויכולתי לראות אותי משחק איתם בגן הספציפי הזה מחבואים...איך שכאן ליד הספסל הזה הלכנו מכות...
אהההההההההההה....אני יוכל כמעט להשתגע...
היו לי דברים כה רבים לכתוב על הנוסטלגיות שלי...על הרגשותש לי...
אני לא מצליח להתמודד איתם, אני חייב להוצציא אותם החוצה...
אבל אני לא מצליח....אני ושנא את הבית הזה...שונא את המקום הזה...
הוא שואב ממני הכל....
אין לי מילים לכתוב יותר...אני מרגיש כל כך מרוקן...
שיזדיין הכל!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
