| 5/2008
הרבה מחשבות...
כל כך הרבה דברים לדבר עליהם, כל כך הרבה מחשבות. ממה להתחיל? נתחיל מהקל אל הקשה.
החלטתי כבר מזמן שאני ממש רוצה לקנות שריון טבעות, אבל עד לפני כמה ימים חשבתי שזה בלתי אפשרי או פשוט יקר מדי. ואז מסיבה כלשהיא התחלתי לחקור בנושא והרי הממצאים שלי:
זהו שריון טבעות משוטחות מפלדה, לפי מה שהם הסוחרים אומרים הוא אמור להיות חזק מאוד וככל הנראה שום חרב או כידון לא יצליחו לחורר אותו. אני מניח שהוא לא יצליח לבלום דקירה, אולי רק לרכך אותה. ומי יודע אולי הוא יצליח אפילו לבלום כדור במקרים מסוימים. החמוד הזה שוקל בערך 20 קילו, וזה החיסרון הגדול של שריונות פלדה, הם כבדים להחריד. והמחיר שלו בהמרה גסה לשקלים יהיה קצת יותר מאלף.
יש עוד סוגים של שריון טבעות מפלדה חלקם זולים יותר וחלקם יקרים יותר תלוי בקושי היצור שלהם. היקר ביותר בו נתקלתי הוא שריון טבעות ממוסמר, ז"א שכל הטבעות לא רק שזורות בינהן אלה גם מחוברות על ידי מסמרים קטנים, מה שמעניק לו עמודות נוספת.
לעומת זאת שריון טבעות מאלומיניום שוקל הרבה פחות, בערך 4-8 קילו, הוא עולה פחות. הוא גם נראה לרוב יותר טוב כי הוא לא מחליד בכלל ואין צורך לבצע בו תהליכים מונעי חלודה כגון ציפוי בפליז או צבע, חשמול או שימון. אבל, הוא חלש הרבה יותר, הוא לא יבלום כלום, כנראה אפילו לא סכין מטבח כהה. וצריך ממש להיזהר איתו כי אלומיניום מתעקם בקלות.
אבל אני לא רוצה לקנות אלומיניום, כי אחרי הכל זה זיוף, אף אחד לא לבש שריון מאלומיניום בימי קדם. ואני לא אוהב זיופים. חוץ מאולי חרבות וכלי נשק שכל מטרתם היא להיטלות על הקיר ולהיראות יפים. ואפילו הן צריכות להיות חדות.
יש גם שריון לוחות, שגם אותו אני כנראה ארצה לקנות באחד הימים, אבל זה כבר סיפור אחר.
והנה כמה דברים מגניבים בהם מתקלתי בזמן חיפושי אחר שריונות:
המגן הזה, שלא נראה אמין במיוחד, עולה בערך 300 ש"ח.
החמודים האלה עולים בערך 500 ש"ח.
שריון רומאי, בערך 800 ש"ח.
פחות ממאה ש"ח.
אחד המגניבים לכל הדעות.
הפנים לא משהו אז תשתדלו להתעלם מהם 
ואם אתה הולך עם מישהיא כזו אז כדי שתישתמש בזה:
בעצם, אולי לא...
עכשיו לנושא הבא, לפני כמה ימים דיברתי עם ידידה טובה ודנו בנושא: מי היינו רוצים להיות בימי הביניים?
ברגע שנשאלה השאלה מיד חשבתי בכיוון האצולה. לא מתחשק לי להיות מלך, יותר מדי אחריות, אבל אני בטוח שאוכל להועיל למלך כלשהו בתור יועץ. ואם כבר יועץ למלך אז למה לא להיות אציל בעצמי? אולי אפילו להוביל צבאות למלחמה, לבצע מהלכים טקטיים בשדה הקרב ולזכות בתהילה במקרה של ניצחון.
ואז חשבתי, ומה אם לא היה יוצא לי להיות אציל, מה הייתי אז? כנראה שלא איכר, כי זה משעמם מדי וכרוך בעבודת כפיים רבה. אז אולי סוחר? למה לא בעצם. סוחר עשיר בעל בית גדול באחת הערים המרכזיות, וספינות שמביאות סחורות אקזוטיות מכל קצוות העולם. ולמה לעצור כאן, אולי נעשה רשת מסחר כלל עולמית(או לפחות החלק בעולם שהיה מוכר באותה תקופה), אפילו במדינות המוסלמיות. אני אוכל לקנות בתים בכל מני ערים בעולם ולבסס שם את מעמדי המסחרי. ובארופה אוכל לקחת לאישה את אחת מבנות הלורדים הזוטרים בתמורה לסיוע כספי ולקבל מעמד של אציל. אך לא אקח לי אדמה, בשביל מה להכניס את עצמי בכוח לכל התככים ומריבות השטח של האצילים. עדיף לתמרן בינהן. כמובן שהיא לא תהיה האישה היחידה שלי, אם אפעל גם במדינות מוסלמיות אוכל להחזיק שם בכמה וכמה נשים נוספות, אולי אפילו בנות של שולטנים, אבל זה לא סביר במיוחד. אחרי הכל, איזה שולטן יתן את ביתו לכופר?
ואם כבר יש לי רשת מסחר כלל עולמית אפשר להשתמש בה כבסיס לרשת של מרגלים. וכך אוכל להכניס את עצמי לפוליטיקה של המדינות על ידי הספקת מידע שיאספו הסוכנים שפיזרתי בכל רחבי העולם למלכים, קיסרים ושולטנים כאחד. כמובן שאתן עדיפות למדינה בא אני נשוי לאישה האצילית שלי כי אחרי הכל שם יגדלו הבנים החוקיים שלי.
מישהו אמר לי פעם שאדם צריך לעשות כל יום משהו חדש שלא יצא לו לעשות עדיין בחיים. בדרך כלל הימים שלי עוברים בלי יותר מדי חידושים. אבל אתמול... אתמול היה סיפור אחר. אתמול בערב נפגשתי עם בחורה נהדרת בערב ועשיתי כמה דברים שלא עשיתי מעולם קודם לכן. ואם חשבתם על סקס, אז לא. אבל אתם בכיוון הנכון. בכל אופן, אין יותר מדי דברים שניתן לפרט עליהם כאן בלי לפגוע בכבודה או בכבודי. אבל היה ממש כיף, וחזייה זה דבר מאוד מעצבן
ואי אפשר לסיים את הפוסט הזה בלי להתייחס ליום השואה שחל אתמול. לזכותו של הבסיס שלי יאמר שהם השקיעו המון זמן ומאמץ בהקמת תארוכה לזכר השואה וכל בי"מ וגף ביקרו שם לפי התור. אני חושב שכל אדם שנכנס למקום כזה בונה לעצמו באופן לא מודע שריון שיגן על תודעתו מן הזוועות, כי זה פשוט קשה מדי. אבל אחרי שרואים את התמונות וקוראים את העדויות השריון מתחיל להיסדק ובסופו של דבר נשבר והכל מכה בך בבת אחת וכל רצונך הוא לצאת משם, להתרחק מהזוועות ואולי קצת לשכוח. אבל חייבים לזכור, לא משנה כמה זה קשה, חייבים לזכור שאין לנו מקום בגולה, הגואים שנאו אותנו ותמיד ישנאו. יש ליהודים רק מקום אחד בטוח בעולם, והיא מדינת ישראל. ואנחנו צריכים לעשות הכל, הכל כדי להגן עליה.
יש לי כל כך הרבה מה להגיד בנושא אבל זה לא המקום ולא השעה, אולי באחד הימים אני אקדיש לכך פוסט, אבל לא היום.
לילה טוב
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
