ממש עוזר לי כרגע הדבר הזה שהאישה הזאת לימדה אותנו במקום עתידים, הדימיון המודרך הזה
כל הקטע של לקחת נשימה ממממממממממממש עמוקה ולהוציא לאט לאט ושהוצאת האוויר תיקח יותר זמן מהכנסת האוויר ולדמיין איזה מקום רגוע וכיפי. מרגיע אותי.
בקיצור, מחר המבחן בכימיה, ולמדתי כמה שיכלתי. וזהו, יש המון חללים קטנים, אבל אני כבר לא יכולה יותר, הכימיה יוצאת לי מכל החורים~
אמרתם שאחרי הגשמים,
יהיה יותר טוב, יהיה יותר נעים,
אמרתם שאחרי החגים,
נחזור לשגרה, נחזור כמו גדולים,
עברנו את הגשמים ואת סוכות,
והכל אותו דבר ואני אותו אידיוט,
שיקרתם כי עכשיו אחריי סוכות,
ואם אתם צדקתם למה בא לי לבכות,
העולם הזה מסריח מניו יורק ועד רפיח,
איפה שלא תסתובב, תמיד תמצא לך אויב,
אלו הם חבלי מולדת ואני רוצה לרדת,
עם שחורים או לבנים, נמות כולנו גזענים,
אמרת לי שאני הכי הכי ושאין לי מתחרים,
וששניינו אוהבים, אמרת לי שהכל ממש נפלא,
ושזאת תקופה יפה ,הכי תקופה שבחיים
אז איך זה שהיום לא התייחסת אלי,
ולא היה איכפת לך מה קורה איתי בכלל,
ואיך זה לפעמים את מבינה,
ולפעמים את בת זונה, בחורה קצת לא ברורה,
אוי! ואת עושה את העולם הזה כל כך מסריח,
מניו יורק ועד רפיח,
איפה שלא תסתובב, תמיד תמצא לך אויב,
אלו הם חבלי מולדת ואני רוצה לרדת,
עם שחורים או לבנים, נמות כולנו גזענים,
העולם הזה מסריח מניו יורק ועד רפיח,
איפה שלא תסתובב, תמיד תמצא לך אויב,
אלו הם חבלי מולדת ואני רוצה לרדת,
עם שחורים או לבנים, נמות כולנו גזענים,
בקיצור אני ממש עייפה, ואין לי כוח, ואין לי מצברוח
אולי באמת אתמכר לכדורים
ביוווווווש
בבלוג זה
בכל הבלוגים
