העולם ממש מתעקש שאני אחליף סגנון חיים, אבל מה רע בלהיות המצליפה הראשית???
:"הכל!!!"
בכל מקרה
אף אחד לא רצה להיות מוצלף יל ידיי אז השתמשתי באנרגיות שלי בשביל לצאת למסדה
ולגרות את חושיי הכהים בצפייה בכל מיני שיט ישן שאולי ויעורר אותי להתחיל לעשות את סופר שיזל......
לא הלך טוב, במקום פשוט השתעשעתי בלהסניף תיקי עור ישנים וכלמיני דברי פרווה.
אבל אז הגורל (והעובדה שהמקום אליו ניסיתי להגיע ולזרוק כמה חולצות מעוצבות כי גם ככה יש לי יותר מדיי זמן, ואפס דברים לעשות איתי- לדוגמא: אני מחזיקה בלוג....הייה סגור עקב עצלנותם של גון ויוני...איכס)
בכל מקרה נאלצתי לעצור לחליטת ארל גריי עם חלב חם בצד (יחי הפלצנות)
ואשכרה הצלחתי להתקדם בתמותה של סופר שיזל, וכיוון שכבר פלטתי את העניין לשלומי, אין ספק שמחר (והוא כבר הודיע לי על זה חגיגית) כשהוא בבית אני כבר אעלה את הסטריפ הראשון (כרגיל הוא ישב לי על הראש עד שאני לא אסיים עם זה- תאכלס אין לי תלונות....אם לא במח אז בכח.....ואם לא בכח, אז ביותר כח)
בעודי עושה את דרכי במסדה פנו אליי שניים מחנות יד שנייה ששמו ל לספטום ושאלו אם אני מכירה פירסרים, הצעתי להם את עצמי
נסיון: מדיקל
לא הייה להם מושג מה זה מדיקל אבל היי, יש מצב שעדיף שכך.
בדרכי הביתה כשהשתן כבר מתחיל לעלות קצף והקור לא תורם למצב, וסנסציות מדגדגות משתלטות על בטני התחתונה, עוזי עוזיאל עוצר אותי
כן גם לי לא הייה מושג מי זה.
מתברר שהוא ראה אותי מקשקשת את סופר שיזל בפאזל, וחשב שזה רעיון טוב להביא אומנית מהרחוב או משהו כזה, למזלי הוא מאמין במיסטיקה וכל השיט, לי אישית זה הוסיף עבודה מעניינת.....
נתבקשתי לאייר את הספר שהוא מוציא ולצלם לאיזה פרוייקט שלו של 60 שנה לישראל
צריך לסדר את המצלמה......
עכשיו יש לי מה לעשות עם עצמי....... חבל שאני עדיין בניתוק מוחלט מעצמי...... למרות שלדברים אלה, זה רק לטובה......
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
