וזה רק התחיל......
אוקיי עכשיו לפי אחוז מסויים של מקריות אני אנסה לבנות לעצמי את מפת ההתרחשויות של היום הזה....
שקט בקהל, אווירת מתח......
סופר שיזל תחתוני המחץ גאה להציג:" 21/12/07 מה יהייה, מה יהייה?!"
פגישה על עוזי עוזיאל, 10:30, "קפה קטן"
אז להתחשב בעובדה שהרמתי את התחת השיזלי שלי ב9 מתוך הפחד שאני לא אתעורר ב10, נתתי לעצמי סתירה, מלמלתי משהו כמו:"....ונה...ריטרטד ביץ'....נוי" והמשכתי לישון.
כל המהלכים הטקטיים הללו בשביל להתעורר ב10:26 , לגלות שאני אמורה להיות שס עוד4דקות, לנצל אותן בשביל להטיל מימיי ולעשן סיגרית בוקר, ותוך כדי להמציא תאוריה שלמה על היתרון שיש בסיגריית הבוקר ומשקה אנרגטי.....
(התאוריה הזו, גאונית ככל שלא תהייה, אינה תופיע פה עקב העובדה שאפילו אני עצמי לא טרחתי להקישב לה כשהמילים התנגנו בליווי הזמזום שיש במוחי בבוקר)
לאחר כ6 דקות הרמתי את ישבני השיזלי, נזכרתי שיש לי כאבים מטורפים בעקב של הרגל ושזה מונע ממני להתהלך כמו בנאדם.
קיפצתי כמו ספרמופיל צעיר בכל הבית תוך כדי מסע חיפוש בעקבות הסקיני (שכבר לא כל כך סקיני......צריך לאכול יותר)
אספתי שערי היבטתי במראה ואמרתי:" ואללה אחי, אתה גברגבר כוסון אחושרמוטה!!"
ויצאתי מהבית.
10:50, אני במקום, צולעת על שתי הרגליים, שוב מזמרת את "I FEEL GOOD" בגרסאת השיזל.
אין אף אחד.....כאילו יש, אבל לא את מי שאני צריכה.
עשיתי סיבוב בין חנויות האנטיקה וכלמיני מכרים שעוזי אסף לי בדרך.....כלום.....
צלעתי לי את דרכי חזרה.
אני עייפה, מותשת, כואב לי כל הגוף.
שלומי חוזר היום הביתה, ואני במצבי הנוכחי...... לחוצה שאני לא אפלוט איזה משהו נבזי וארסי מפאת היותי כלבה במחזור.