זה בטח בגלל הגיל, הזקנה מארפלת את השקפותיי.
אני אולי לא מיישפת את הכל שלא נדבר על להבריק, אבל אני לא חושבת שזו המטרה.
תמיד הייתי טיפוס פוסט תעשייתי.
הבעייה, או לא כל כך.
אני מרגישה רע.
אבל לא אשמה טכנית, אלה סוג של פספוס.
שיננתי טקסט הסברה מפורט המשרה אווירה מאד מאוזנת ופשוטה.
קווים נקיים, באמת שזה אסטטי ומסודר, אולי זו הבעיה.
דיי קל להתחבא תחת האסטטיקה.
קיצור- אני מרגישה רע.
פספסתי משהו דיי גדול.
טכנית הייה ככה, או טכנית הייה ככה....תיאורטית הייה פוטנציאל עצמי, אבל תיאורטי זה לא מעשי.
דיי מאסתי בלהחליף קטגוריות ולקטלג, זה שם אותי במצבים מעצבנים.
ועוד חשבתי שפברואר הייה גרוע.
ועכשיו מתחיל אפריל, אני בכר לא יכולה לחכות, מעיין מה יהייה הפעם....נחזיק אצבעות ונקווה לפיצולים!!!!
דיי מוזר, אני לא זוכרת שקיבלתי תמונה של בטי שורט מצביעה וצוחקת בעוגיית מזל.
נקבות מכל פינה מתחילות להתנפל עליי.
אפילו דחפתי היום אחת לכוס, הייה מרענן.
פתחתי אבסינט.
יין.
אני חוגגת היום את יום חמישי.
ההיסטוריה חוזרת על עצמה.
אך השתניתי, הפעם הפסדתי למען כלום.
הושפלתי.
לא נורא.
יעבור.
בחיי שהייתי עושה את הטקסיות הזו במקום יותר תואם אבל מאז הפעם האחרונה בה ביקרתי במקום כזה הבנתי שלשתות לבד ברבים זה לא האקט ההגיוני ביותר במצב הנתון.
חוכמה ורוע זורמים ממני היום.....
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
