כבר חצי יום אני מנסה לעדכן את הפוסט המעפן הזה וכל פעם הטרור החתולי מנסה למנוע מבעדי לעשות זאת.
הוא שמן, מנייק וצומי, וכיוון ששלומי לא פה, הוא מרגיש את הצורך הכפול בתשומת לב.
מתברר והתחרות מסתיימת ב31 לחודש.....מעודד!!
אבל זה מקסימום 4 תמונות לכל קטגוריה, והודות לעוזי, נושא אחד כבר כוסה. (הממם, כוסה, 100% יש לפחות 5 ערביות בחיפה עם השם הזה...)
אז אתמול את כל היום ביליתי בת"א בפגישות על כלמיני אמנים משוררים וחפרנים זקנים .... הייה משעשע.
הייתי ביפו, סימנתי לוקיישנים לצילומים, ועוזי הציק לאנשים, טען שהוא קוסם , צחק על ערבים.....הייה ממש משעשע.
ואז הייה לי התקף חרדה, אולי לא הייתי צריכה לאכול את הפרגיות הללו.
נפגשתי עם שלומי בסנטר, וראיתי כלמיני חברים הומלסים שלו.....
אכלתי סושי, משמשתי את הבייבי שלי בפעם האחרונה לפני שאני יוצאת לחיי עצמאות.
ואז הזזתי את ישבני המסוקס הביתה.
פתחתי את הדלת, שטפתי פניי, ליטפתי את קיטי ונפלתי לשינה עמוקה.
היום בבוקר קמתי עם תוכניות מהפכניות שאמורות לזעזע את העולם הזה, זה מופע חי, ולא סתם מופע, שוק תרבותי, זה אמור לזעזע ולהדהים, אבל אז נאלצתי ללכת לעבודה.
הבוסית שלי והגאונות הפתאומית שלה משגעת אותי ואת כל מי שבעניין, אבא שלה הייה בניתוח, תוך כדי חטף דום לב, לא הצליחו להוציא אותו מההרדמה הכללית ועכשיו הוא בתרדמת.
זה בטח אומר רק דברים טובים לגביי העתיד שלי.....
ואני, אני......
אני רק הבטתי בשעון וחיכיתי ל5, השעה שבה הבייבי שלי אמור לחזור הביתה....אבל אז נזכרתי שהוא לא.....
נגמרו לי הכדורים ולא הספקתי לקנות.....
מחר אני אלך על הבוקר, אם אני אמצא את המרשם....טוב נו, אין לי ברירה, אני אמצא אותו.
את כל הסשנים שלי העברתי עם SEUDE ברקע, יש לי תחושה מוזרה של יציבות רגשית, וקיטי ישן לי על הווסט.
נראה לי אני אחתוך את השטויות וגם אלך לי לישון, אחרי הכל.... מחר יום ארוך ומעייף.
נקיון חדר השינה וחדרו של קיטי.....
הוא מסריח
ומסרב לישון איתי
אני קצת בודדה
50%
53%
יהייה בסדר
אין ברירה, יהייה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
