אתמול חזרתי מוקדם כי בוטל המדיקל..........
הבייבי שלי מאושר כי יש סטאר קראפט..........
אני כבר רוצה שייצא סטאר קראפט 2................
זה כל כך כיף שאנחנו עושים הכל ביחד; אוכלים, משחקים במחשב, מתאבקים בכיף (היום ננסה קנדו), מתקלחים, משתינים.....סעמק.... וזה כל כך כיף להבריש לו את השיער בבוקר.....ךםך אני כל כך אימו....אבל לא מספיק.....
בשבת ראיתי מרוקאית שחומה שהיא אימו....גאד דאמט, אפילו כושים יכולים להיות אימו ורק אני לא מצליחה.......מעניין למה.....
וקצת מזכרונות הסוסליק ז"ל
עם כל השגעונות, הסמים, המסיבות, הסקס, הרבה סקס, השתייה, הפומביות, והקרקס המעופף של השגעון הסוסליקי.....
הדבר שנראה לי הכי מתאים לשאול:"איך תזכור אותי?"
החתול:"את היום ההוא בחוף הים, עם המכנסיים הענקיות שלך, וסווטשרט שלי, כשראינו את השקיעה....וסתם עשה לי טוב לנשק אתך"
וזה הייה הדבר היחיד שלא ציפיתו לו..... הרגשתי מעוררת רחמים......... זה הייה כל כך עצוב שהוא התאהב במשהו שאני לא, ולעולם לא הייתי ולעולם לא אהייה....
הבחורה על חוף הים עם השמלה הלבנה, משחקת בחול..... הפנטזיה של הרומנטיקנים.......
והתמימות שלי אינינה......... כבר מזמן שהיא לא שם......... איזה פספוס של חיים שלמים..............
עכשיו זה כבר לא רלוונטי....
למרות שכמה שאני מנסה להתעלם מהכל זה עולה........זה תמיד עולה .... אולי אני אזרוק את אוסף הדיסקים שלי, אשנה סגנון, אוריד את השיער, אוסיף קעקוע... אגדיל חזה... אשים עדשות....
כיום יש כל כך הרבה דברים שאמורים להיות אצלי מחוץ לתחום.... אבל אני לא מצליחה לוותר עליהם.....
לשים דיסק של ג'ף באקלי, וישר כל החרדות, כל הריחות והאורות.... המגע והתחושה עולים שוב, הקול הרך והסוף המפתיע.........
אבל איבדתי את ג'ף באקלי כך שמצרה אחת נפטרתי, אם זו צרה בכלל....
ואתמול שמתי מהוגוני....
ואז עלה לי הריח של הבוקר מול הים, עם עצי אורן מסביב, הבוקר של החורף.....תחושת הייאוש הפנימי והריקנות המחרידה...החרדות השקטות והחוסר נחת.......חוסר מעש ותכליתיות....לשבת ערומה על עדן החלון ולתת לשמש לעוור אותי ולרוח לייבש אותי....
ריח הסיגריות המחניק, האבק והחולשה.....
ריח של עור במוניות, וכסף, המון כסף כמו מים.... סטלה, ג'ק, קוק וסובראני שחור........
וטמטום,הרבה ממנו.... לנסות לאהוב מישהו רק כי הוא מבקש......... הייו לי צרות לעשות את זה ובשביל מה....
ואז כל הרגעים היפים..... אולי לא הייה יותר מזריחה ושקיעה אחת.....ושיחות פולוק וגלאס.......
אבל לא נעלמים הדברים הפשוטים... היערות, וסתם השתיקה... הבורקסים, השינה, הערום והרבה אירוניה קורעת מצחוק.....
הכל מתערבב ביחד ונהייה חמוץ מתוק... והמליחות בפה עולה... אפילו העיניים נרטבות קצת, לא בגלל שנגמר, אלה בגלל שהייה ויהייה....
לפעמים אני מנסה להלחם נגד כל העולם ונגד עצמי....אך לא תמיד מנצחת.... טוב שאני יודעת להפסיד, ועדיין להנות מזה........
ועכשיו יש לי ספר חדש....... והפעם אני אנסה לכתוב אותו כמה שיותר טוב..... אין דבר יפה יותר מזכרונות וזה לא משנה אילו....
שיזל רות
