נפגש בספסל

לפעמים אני פוחדת, שאני אקרא ולא אשמע.

ארצה לבכות או סתם לצרוח.

רק שקט, בלי מילה, ובלי היי-ביי. שקט.

רוצה לצרוח-לבכות-להכות-לחייך-לצחוק-ושוב לבכות עוד קצת.

רק רוצה לגמור-לשתוק-לראות-ולהבין.

מתי זה יגמר?

מתי אוכל להאשים, לחזור לחייך מכל שיחה-מכל מילה.

להפסיק לדפוק את הראש בחפצים-לשאול איפה טעיתי. כי לא טעיתי.

ודמעות שעל הלחי, יודעת שלא שווה. ודמעות שעל הלחי, כי אולי זה כן שווה?

בכיתי כשנזרקתי, בכיתי כשנדחתי, אבל אף פעם לא בכיתי ככה.

לא רואה בעיניים, מטושטש לי מדמעות.

לבד? ביחד? רק לדבר, בלי צעקות-דווקא-כעסים.

לא איכפת לי מכלום, שישנא-שירצח-שירק. רק שאדע מדוע.

מדוע?