אז ככה, יום אחד אני יושב בסט הצילומים של "השיר שלנו". עכשיו מה? פתאום נינט באה אליי , כולה מעוצבנת בגלל שלא הכנתי את הקפה שלה כמו שצריך, ובצדק, כי אני כזה פאק פייס שבמקום לשים לה חלב ושתיים סוכר, שרפתי לה את האוטו ורצחתי את אבא שלה. עכשיו מה? בגלל שאני כזה פאק פייס דוש מונגר לא נורמלי, החלטתי לפצות את נינט בכך שאכתוב לה תפקיד יותר דרמטי בפרק, עכשיו מה? בגלל שאני כזה דוש שלא מוצלח בשום דבר בטעות התבלבלתי ונתתי לה את ה-To Do List שלי במקום את התסריט, עכשיו מה? בגלל שאני כזה BUTT BURGLER, ב"טודו ליסט" שלי יש הסעיף "לחנוק סוס", אז תוך כמה שעות כל העיתונים פרסמו תמונות של נינט תורמת צדקה לילדים עניים, מסתבר שהיא לא הבינה את כתב היד שלי והסעיף "לחנוק סוס עם מיתר של פנסתר עד שהוא מתעלף ואז לאנוס לו את האוזניים" נראה לה כמו "לתת כסף לעניים" אז הכל נגמר לטובה.

אך מכיוון ואני כזה דוש באג פאגוט פייס לא יכולתי להיות אחראי לעובדה שיהיה סוף שמח, אז מהר רצתי והזרקתי לכל הילדים העניים איידס בעיניים. יום אחרי כל ערוצי הטלווזייה קראו לי "הפאק פייס שלא טוב בכלום", הקלטתי הכל כדי שאני אוכל תמיד לראות שוב ולהנות, אבל בגלל שאני דוש באג שלא טוב בשום תחום הקלטתי על הקלטות האלה תשע שעות של בלאק וזרקתי אותן לאמבטיה של מגנטים, רק כדי שאני לעולם לא אוכל להנות מכלום. כי אני דוש.

 

זה הכל להפעם,

הצטרפו אליי בפוסט הבא בו אני שוב אוכיח מעבר לכל ספק שאני, יואב צפיר, הוא המלך של העולם ומוכשר בכל תחום... אופס!! כלומר!! לא!! אני לא טוב בכלום!! אני דוש!! אני דוש!!!!!

 

באהבה,

יואב המלך