בצהרי אותו יום,בשיעור ספרות,השיעור האחרון של היום,כל מה שליאת יכלה לחשוב עליו בזמן ששמעה את קולו המקסים של מורה,עופר,היא חשבה על השיחה עם היועצת יותר מוקדם באותו היום.
בדקות האחרונות של השיעור הורה להם עופר להעתיק את הסיכום מהלוח.הצלצול נשמע וליאת עדיין כתבה בזמן שכל הכיתה נשארה.כך יצאו כולם עד שנשארה לבדה בכיתה.מכשסיימה להעתיק מהלוח נכנס לכיתה יריב.
-"תגידי,את מתחמקת ממני שוב?"
"אני פשוט עסוקה קצת בזמן האחרון."
-"עסוקה...במה את עסוקה?"
"אתה יודע דברים של היום-יום."
-"כן אה?...את יודעת,ליאת,שיצאתי כרגע משיחה עם היועצת?"
"וואלה.." אמרה לו ליאת והפחד התחיל להבנות בתוכה.
-"כן...שאלה אותי אם הייתי פעם בבית שלך...אם אני יודע מה ההורים שלך עושים ואיך הם מתייחסים אליך. בסוף היא הסכימה לגלות לי שאחד המורים שלך אמר שראה סימן כחול על הבטן שלך."
"כן גם אותי לקחה לשיחה אבל אמרתי לה שהכל בסדר" וכדי לא להרגיז אותו הוסיפה "אמרתי שנפלתי במדרגות."
-"את יודעת,פחות מעניין אותי מה אמרת.יותר מעניין אותי איך המורה שלך ראה לך את הבטן."
"אתה רציני?אתה חושב ש...?"
-"אני מקווה מאוד שזה לא מה שאני חושב"
"זה לא מה שאתה חושב.התמתחתי בשיעור וכנראה שהוא ראה את זה."
-"באמת?תמתחי את הידיים,אני רוצה לראות אם אפשר לראות את זה"
"תגיד לי השתגעת??אני לא עושה שום דבר ותעזוב אותי"
-"אני רוצה לראות שאין לי סיבה לדאוג..לדעת שאת עדיין שלי ולא של אף אחד אחר"
"אני לא שלך יריב.כבר אמרתי לך."
-"את לא רואה כמה אני אוהב אותך ליאת?אני לא יכול לסבול את המחשבה שאת אוהבת מישהו אחר."
"אבל אתה תצטרך לסבול אותה,כי ככה זה.ואותך אני לא אוהבת."
יריב תפס אותה בכתפיה,ואמר "אל תגידי את זה"
"אבל זה נכון יריב!אני לא אוהבת אותך."
הוא העיף לה סטירה.מחוזק המכה איבדה ליאת את שיווי משקלה ונפלה.
"חתיכת כלבה בוגדנית!שכבת איתו?שכבת איתו פה בכיתה?בו את מאוהבת אה?ומה קרה?המורה הדואג שראה סימן של מכה הלך ליועצת לספר לה?פגם בגוף שנתנו לו בזול?!"
היא שכבה על הריצפה,כואבת מהמכה שקיבלה מהנפילה.ובאותו רגע נכנס לכיתה עופר.
לרגע הוא הסתכל בתדהמה ומיד שאל "מה קורה פה?"
יריב נרגע והלך קצת אחורה.ליאת עדיין שכבה על הריצפה.
"מה קרה לה?מה עשית לה?"
-"זה לא אני,זו היא עשתה."
עופר הרים את ראשה של ליאת.ראה את לחיה האדומה ואת הדם שבצבץ מפיה.
"הרבצת לה?נגעת בה?"
-"אני...אה...אני לא..."
"תגיד לי אתה נורמלי?" אמר ומיד הרים את ליאת על ידיו.
הוא התחיל להתקדם לכיוון דלת הכיתה,מחזיק את ליאת ותומך בה,שתוכל ללכת,כפתאום שמע את יריב קורא לו.
"אז אתה ה'מורה' שלה אה? אתה לא מתבייש בהתנהגות שלך???הולך ושוכב עם ילדות בנות 16...חתיכת חרא זה מה שאתה."
-"סליחה?שלא תעיז לדבר עלי ככה!ועל ההתנהגות שלך אתה צריך להתבייש."
ובכך חתם את השיחה ויצא מהכיתה עם ליאת,כשבעקבותיהם פתאום יצא יריב וצעק "ליאת אני מצטער,סליחה."
בבלוג זה
בכל הבלוגים
