אף אחד לא מת בתול...החיים דופקים את כולם |
| 5/2009
סיום תיכון 2 (כבר היה פוסט אחד על זה...)
יש כבר את התחושה הזאת של הקיץ, את הריח הזה ואת החום שהוא לא חם מידי עדיין (חוץ ממה שהיה לפני יומיים... זה היה מטורף) שכבר 12 שנים גורמים לי לתחושה הזאת שאני כ"כ אוהבת, התחושה הזאת של סוף שנה. טוב אוהבת אבל גם קצת לא אוהבת. במיוחד עכשיו שזה לא שמחה זה עצב עם תחושה אחרת אולי פחד.
12 שנה הייתי מסיימת שנת לימודים ויודעת שאחרי הקיץ אני חוזרת ועכשיו זה לא ככה. אני עוד חודשיים מתגייסת והחיים שלי עומדים להישתנות 180 מעלות ואף פעם לא יחזרו להיות מה שהם היו וכל האנשים שעד לפני שבועיים הייתי רואה אותם כל יום והם היו פשוט חלק מהחיים שלי זה מוזר לחשוב שאני אמשיך בחיים שלי והם בשלהם וכל אחד ילך לכיוון אחר ועוד 10 שנים אני אלך ברחוב ופתאום אני אראה מישהו שהיה איתי בכיתה ואז ישאלו אותי מיזה ואני אגיד את המשפט הזה "היה איתי בתיכון".
שיר היום: אברהם טל - הזמן עושה את שלו. פשוט מרגיש מתאים...
הזמן עושה את שלו
והוא מזור לכל שכואב
אם לאלוהים לקח שישה ימים
לברוא את כל מי שיש כאן
מי אני שאמהר ואנסה לשנות את הכל
כי הכל קורה ממילא בתחושה כזו
שכל דבר בא במקומו
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
