| 6/2007
העץ הלבן והערום
"אבל את פשוט לא מקשיבה!" הילה צעקה עליה, בעוד היא בהתה מחוץ לחלון.
"יש הבדל בין לא מקשיבה ללא מסכימה, הילה" היא ענתה לה, לרגע לא מזיזה את מבטה מן העץ הערום והלבן שבחוץ.
שתיקה. היא שמעה צלילים קטנים של התנגשויות ונפילות; ככל הנראה הילה, מגששת את דרכה החוצה מהחדר המבולגן.
היא אהבה להתבונן בחורף הברלינאי, אפילו שלא סבלה להרגיש אותו. הוא הרגיש לה כ"כ מנוגד אליה, כ"כ יפה וטהור, כמו ילדה קטנה מחופשת למלכת אסתר שחלומהּ הגדול הוא להיות נסיכה. הוא הרגיש לה כמו ספר ישן עם סוף טוב, כמו בחור חדש עם חיוך תמים.
היא עשתה תנועות בלתי-אפשריות עם גופהּ, נמתחת ומסתובבת, לוקחת את המצלמה שהיתה מונחת על אחד הארונות המאולתרים בלי להזיז לשניה אחת את עיניהּ מן העץ הלבן והערום שעמד בחוץ, לבד. היא ייצבה את עצמה ביתר-נוחות, משעינה את מרפקיהּ על האדן החלון, המצופה צבע לבן מתקלף. אחרי חמש דקות של משחק עם הפוקוס, היא צילמה את הראשונה. היא שינתה מעט את הזווית, וצילמה את השניה, עוד שינוי קל - הפעם בגובה - והשלישית. בשביל הרביעית, לראשונה קמה ונתנה לכותונת הלבנה שלה להשתרך אחריה בחדר הריק והמסוייד למשעי. היא הגיעה לחלון השני, ובדיוק כשהתחילה להתכוונן, הוציאה הילה את ראשה מבעד למשקוף חסר הדלת ואמרה "אני הולכת", משאירה לה מקום לומר רק "להתראות", ולהביט איך היא יוצאת מהדלת הגדולה בחליפה השחורה החדשה שלה.
היא נאנחה. "איפה היית, ליב?" שאלה את עצמה, וכשנזכרה, פנתה חזרה אל אדן החלון השני, זהה לראשון בכל מידה - צבע, גודל, מחיר. היא נשענה שוב, הפעם בזווית עקומה מעט, וצילמה את הרביעית. החמישית והשישית באו באותו אופן, שוב בשינויים קלים של הזווית והגובה. כאשר יצאה מן החדר אל הסלון, השמים הלבנים של החורף מאירים אותו באור קלוש אך רומנטי וקסום להפליא, כדי לצאת לחצר הפנימית של הבניין ולצלם את העץ מלמטה, נפתחה הדלת ונכנס אורן, כולו מביא חום ונעימות לבית. הוא הוריד את המעיל שלו, אותו מעיל שיצא מהאופנה כבר לפני כמה עשורים טובים, וניגש אליה וחיבק אותה. היא חיבקה אותו בחזרה, מקיפה את כולו, שמה ידיה על הטישרט הלבנה שלו, ומלטפת את גבוֹ.
"קניתי לך!" הוא אמר, ושלף מהג'ינס הקרוע שלו - אלוהים, הוא היה ממש ש"ח מהלך של הניינטיז - את הכרטיסים, מנופף בהם מול פרצופהּ המאושר.
רק שתדעו שכתבתי מלא המשך יפה, ונמחק לי. אין לי כח לכתוב שוב. מחר. תסתכלו על הכפתורים החדשים בצד, תגיבו עליהם, את חלקם הכנתי בעצמי!
| |
|  כינוי:
Francesco Granacci בן: 33 תמונה |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
