אמרת לי שנגמר כבר בפעם המאה

אבל עכשיו, זה באמת

אמרת לי תודה, על תקופה מאוד יפה

אבל גם טיפה כהה מכתימה צלוחית של לובן

וטיפה ועוד טיפה.. נאגרת

כמנגינה עצובה המתנגנת בראשך

החוזרת על עצמה ללא מנוח

וזה קשה להתגבר, כשהלב תמיד זוכר

תו על תו לא נותנים לך לשכוח

ואת...את לא סולחת

אז עכשיו...

עכשיו תורי לדעת, אכזבה

עכשיו תורי לחוש, נטישה

עכשיו תורי לבכות מתוך שינה

עכשיו תורי לכאוב, את שכאבת

עכשיו תורי להיות במקומך עכשיו

ולהבין...

את שצרחת

וצרחת...וצרחת...

כבר תקופה לא ארוכה, שלא שמעתי ממך

וזה מרגיש לי כמו הנצח

וכעת שקשה ועצוב לי נורא

את לא כאן להיות לצידי

ועכשיו... עכשיו הכל מובן לי

ואין לי זכות להאשים אחר מלבדי

כי הכל כבר נרשם על הקיר

וערכו של אדם נעמד לאחר אובדנו

זאת אמרו לפני חכמים

וערכך...כה יקר לי

אז עכשיו...

עכשיו תורי לדעת, אכזבה

עכשיו תורי לחוש, נטישה

עכשיו תורי לבכות מתוך שינה

עכשיו תורי לכאוב, את שכאבת

עכשיו תורי להיות במקומך עכשיו

ולהבין...

את שצרחת

וצרחת...וצרחת...

ולא אוכל לבקש הזדמנות אחרונה

כי כבר קטפת עבורי, כל פרח מגנתך

ואיך אבקש שוב את אמונתך

שלאמונתך בעינייך כבר אין ערך

וטיפה...טיפה נאגרת

ואת...לא סולחת

וצרחת...ועכשיו הכל מובן לי

וערכך...כה יקר לי

ואוהב...אוהב עד מותני...

אז עכשיו...

עכשיו תורי לדעת, אכזבה

עכשיו תורי לחוש, נטישה

עכשיו תורי לבכות מתוך שינה

עכשיו תורי לכאוב, את שכאבת

עכשיו תורי להיות במקומך עכשיו

ולהבין...

את שצרחת

וצרחת...וצרחת...

AAF