baby ill tell you.. everytime you leave im INCONOSOLABLE.
סתם משפט משיר ישן שעלה לי.. למה התכוון הציטוט לבטח מישהו שיקרא ישאל..
למה התכוון הציטוט...הלוואי ובאמת הייתי יכולה למצוא את המילים להגיד... לא יודעת אם הייתי אומרת
שבכל פעם שהוא איננו אני בלתי נראת.
אבל מילים,אם אפשר לדבר עליהן לרגע.
מילים יכולות לגרום לנו לתהות.. מרוב שהן כול כך דו משמעיות לפעמים.
לתהות,להתבלבל אפילו לשגות.. או סתם לבזבז את זמננו על מחשבה אחת יותר מידי.
אין ספק שכל אדם שמוציא מילים מהפה יודע "למה התכוון המשורר",משמע הוא יודע למה הוא מתכוון כשהוא אומר אותן.
או אני בטוחה שיש גם אנשים שבכוונה מוציאים מילים מפיהם בצורה מבלבלת על מנת להשאיר את הצד השני בבילבול או מתח מסויים
שיכול להביא איתו המון תהיות.. למה התכוון המשורר? מה הוא ניסה להגיד לי כשהוא אמר את זה? הוא התכוון לזה באמת או לא?
אז ככה אנחנו מתבלבלים ומבלבלים אחד את השני לרוב.. אולי רומזים..אולי רוצים בכוונה לדבר בצורה עקיפה כי אנחנו גורמים לצד
השני להתפתות להמשיך איתנו את השיחה.. או להיפך.
איך שאני מסתכלת על זה כרגע,הפסקתי לפענח. טוב לא לגמרי,זה תלוי מאד במקרה ובאדם.
לרוב אני נמנעת מלפענח מה אנשים אומרים כי נשבר לי המוח מלחשוב
ושאני חושבת על זה למעשה.. לא הייתה בכוונתי בכלל לכתוב על מילים ומשמעותן.
רציתי להרהר לגבי הרס עצמי.. מאיפה הוא נובע ומה ההשלכות שלו.
המונח הפשוט שאליו נייחס את ההרס העצמי אצל אדם הוא שהרס עצמי הוא למעשה סוג של להכאיב לעצמך
עד שאתה נהרס לחלוטין. זאת אומרת שנוצרה סיטואציה שבה יכולת להקדים תרופה למכה.. והתעלמת
ובמקום זה.. גרמת לעצמך להקלע למצב של הרס עצמי. אך זו סיטואציה אחת מיני רבות שאפשר לתת דוגמא
לגבי משמעותו של ההרס העצמי.
ואם נרד לפרטים, הרס עצמי.. זה בעצם לפגוע בעצמך.. או בעקרונות שלך.. אולי לא מרצונך האמיתי. אולי לא באמת מהלב..
מאיפה הוא נובע ההרס העצמי הזה.. זה בעצם נובע מהרצון שלך לרצות משהו יתר על המידה.
לפעמים אתה כול כך רוצה לרדת במשקל,שתגזים.. ואפילו תאכל ותקיא כדי לרדת במשקל או תגזים עם הספורט
או תקצין מידי בכל מידה שהיא שבסופו של דבר תגרום לך ל.. הרס עצמי.
כשאתה לא מבצע דבר כהלכה.. זאת אומרת, במקום לרדת בצורה הדרגתית ולהגיע למטרה בדרך הנכונה
ולא להיות חדור מידי,קיצוני מידי,חושק מידי,חסר סבלנות.. אתה בעצם שוגה והורס את עצמך.
באותה המידה, כשבחורה מקיימת יחסים עם גבר.. ולא בכוונתה ליפול אליו.. ואם נרד לעומק העניין ונוכל להגיד
שהיא אכן נפלה.. הצפוי שתעשה מאחר שיציריה גוברים עליה ורגשותיה מתחילים להתעצב.. צפוי שלא תניח לו ללכת
שהיא בעצם לא תוכל להרשות לעצמה לתת לו ללכת אחרי שהוא בחזקתה.
חיבוטים רבים עוברים בראשה זה בטוח, כמה שתרצה להניח לזה.. ולהקדים תרופה למכה היא לא מסוגלת ולכן
היא גורמת לעצמה לכאוב ולסבול... משמע הרס עצמי.
אז מאיפה הוא מגיע בעצם ומה ההשלכות שלו הלאה... הרס עצמי. הרס עצמי משתנה מאדם לאדם.
אדם אופטימי,שמח ושפוי.. ייצא מנקודת הנחה מסויימת בסופו של דבר שההרס העצמי הזה משמעותו סבל לא טוב
גם לנפש שמתייסרת וגם לעקרונות שנפרמים ומערערים את ביטחוננו כבעלי עמוד שדרה. למרות שישנם כאלו שחסרי עמוד שדרה
וככה הם נופלים עמוק עמוק להרס העצמי עד שמשהו באמת יכול לעצור בעדם שהוא מעל לכוחם.
כשאדם יצא מנקודת ההנחה.. הוא עומד בצומת דרכים מסויימת. בצומת הזו ישנן שני כיוונים:
הראשון - לראות בהרס העצמי הזו כנפילה דרסטית אך לראות בה כמנוף שמעלה ומחזק אותך להמשיך הלאה.
השני - לטבוע בהרס העצמי.. להעניש את עצמך עונש מלקות,לגעור בעצמך,להתייסר ולהעניש את עצמך שהגעת למצב הזה..
מה שגורם לך למחשבה שאם כבר אני הרוס.. אין לי דרך מילוט או מוצא ואני אשאר ככה עד שמשהו ישתנה - כלומר להזניח את המצב
ולהתעלם ממנו.. ייתכן שהמצב יחמיר יותר וייתכן גם שלהיפך.. מצב לא ידוע.
אדם עצוב,דיכאוני וקצת פחות שפוי יכול לקבל נקודת מבט אחרת. סביר להניח שהוא הגיע להרס העצמי הזו בקלות יתרה
מזו שהגיע האדם המנוגד אליו כי אפשר לצאת מתוך הנחה שאנשים עצובים ודיכאוניים מטבעם נוטים קצת להרס עצמי
גדול יותר מאשר אנשים אחרים..לכן ההרס העצמי יכול להרוס אותם עוד יותר ויכול אפילו להביא אותם למצבי שפל ואפילו
מצבי קיצון כמו אני לא שווה שום דבר,אני רק הורס את עצמי,אני ממילא לא ישתנה ומכאן בא הרצון לא להיות יותר בין החיים.
בהקצנת יתר.. כן?
ומנגד,אפשר להגיד שיש אנשים שיראו כמו שאמרתי קודם לכן בהרס העצמי הזו סוג של נקודת אור,אולי לאנשים מהזן הזה
יהיה קשה יותר לראות את זה ככה.. אבל אם הם יבחרו הם יוכלו לצאת מהעולם האכזרי שהם חיים בו ואז הם יוכלו לעלות
ולהתקדם.. לעולם קצת יותר טוב ולהבין שאנחנו בני האדם נוטים להרוס את עצמנו מידי פעם זה מטבענו.
אנחנו כולנו מלאי פגמים.. סביר להניח שכל אחד מאיתנו נפל למצב של הרס עצמי - יותר מפעם אחת בחייו.
ברוב המקרים, תלוי מהיכן נסתכל על זה.. זה יחשל אותנו ויקדם אותנו הלאה.. אם נבחר להסתכל על זה באופן שכזה.
ואם נבחר להרוס את עצמנו עוד יותר אז חבל... כי ביכולתנו להקדים תרופה למכה עם כמה שהמעשה הוא קשה
זה כמו להיות מכור לסם... או לכל דבר אחר.
זה החוסר יכולת שלך לעשות משהו כי הסם ממכר אותך ואתה לא מצליח להשתלט עליו והוא נאחז בך חזק ולא עוזב
אבל אם מנגד,אנשים רבים הצליחו להפוך את הקערה על פיה ולצאת מהסם.
אז אני מאמינה שגם כל בן אדם יכול להתגבר על ההרס העצמי שהוא עשה לעצמו,ברגע שהוא יחליט..
אף אחד לא מבטיח לנו שהתהליך הזה הוא כול כך פשוט כן?
נכון שמידי פעם נחשוב ואולי נהסס כי הגענו למקום של הרס ממקום שהוא יותר מידי טוב שגרם לנו לנזק מבלי שנרצה בזאת.
ומצד שני נזכור כמה אנחנו לא רוצים להגיע למקום הזה למרות שזה נראה טוב ויפה ומבפנים הורס..
ונשתדל לא להרוס את עצמנו שוב..תלוי כמה אנחנו רוצים ואם אנחנו בעלי עמוד שדרה.
אם נסכם את זה ככה - הרס עצמי.. הסיוט שיכול להתחזות לדבר הכי טוב שקיים והוא בעצם הנורא מכל.
אני חושבת שזה נושא שהיה שווה להרהר עליו מעט..
כי לפעמים צריך לדעת מאיפה דברים נובעים.. אם זה לא בחיים האישיים שלי,למרות זאת..
מתי שהוא ואיך שהוא גם אני הייתי במצב כזה ואולי גם אהיה.. אני מקווה שלא..
אבל לפעמים זה גם לא תחת החלטתנו השפויה.
מי אמר שהלב והמוח מתואמים?
מי אמר שההיגיון מצליח לגבור על היצר והתאווה?
אף אחד. לא אמר וגם לא הוכיח... זה כל אחד לעצמו.. בתלות של המון גורמים.
כמו שאומרים כל מקרה לגופו.
סופשבוע.. קצת עייף,קצת אינטנסיבי,קצת חגיגתי..
קצת מכל דבר. 
עדיין אין לי שמץ של מושג למה אני שוב פעם חוזרת לכתוב פה כול כך הרבה..
שיר של לילה.. ואחד כזה שנתקע לך בראש בערך כל השבוע...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Chappy