חומר ורוח בעיר הגדולה

אחרי קצת הבשלה החלטתי לפתוח בלוג. והיה ממש דחף לעשות זאת כבר, אז הנה, במקביל לארוחת הבוקר- ברוכים הבאים לבלוג שלי.

וזה הפוסט הראשון- אז בהצלחה לי.

יש לי כמה רעיונות אבל לא נראה לי נכון להצהיר כרגע, פשוט נתחיל ונראה איך וכמה יהיה. מקווה שיהיה נחמד.

כשחזרתי מההסעה הראשונה (יום ו' הוא אצלי יום ההסעות) וחזרתי לחנייה של ביתי בשכונה המערבית, כשאני כבר חושב על השלב הבא (הסעה נוספת ולמיטה להשלמות)- הנה חונה במקום החנייה שלי אופל קורסה, ועוד אדומה. וזו לא הפעם הראשונה! המקום שלי הוא מקום מצויין- הכי קרוב לכניסה, ולרבים יש נטייה לספחו לצרכיהם. והאופל הזו, או בעליה, מהמובילים שבהם.

מייד חסמתי אותה ויצאתי. זהו, מגיע להם, שילמדו, מה זה לחנות בחנייה שלי.

ממש הרגשתי את האגו נכנס למצב השרדותי.

עוד רגע של מחשבה- והבנתי שזה בעצם שיעור ב- Let go, לראות את הרכושנות הזו ולא בהכרח לתת לה להשתלט. אז זזתי משם.

אבל שמתי להם פתק חביב שלא יעזו לחנות יותר במקום שלי! זה ממש לא בסדר.

זהו לעכשיו- צריך לנסוע עוד מעט לירושלים- דווקא לא הסעה.

נדבר.