שמעתי עכשיו את השיר...
תמיד הוא גורם לי לחשוב על פעם.
אני באמת מרגישה כאילו זה שיר שנכתב עליי ועליו...
הייתי ככה בדיוק. ככה הרגשתי.
רק שאני לא כתבתי על זה שיר והיא כן :)
בכל מקרה, סתם חשבתי על זה שכן הצלחתי לצאת...
וזה העלה לי חיוך....
וזה השיר המהמם:
תמיד כשאתה בא
אני טיפה יותר יודעת שאסור
אבל זה לא עוזר לי
לא עוזר
כשאתה בא
אני שומרת מחזיקה עד שהכל עובר
אני יודעת למה באת
ומה אסור שיאמר
תמיד כשאתה בא
אני טיפה פחות מרוקנת מעצמי
אבל שומרת עוד כוחות
כשאתה בא אני נופלת בגללך
אני רוצה לבכות
אני יודעת למה באת ומה אסור לי לצפות
אולי אצליח יום אחד לצאת
אולי תראה בי מה שאני באמת
אולי אצליח יום אחד לצאת
אולי תראה בי מה שאני באמת
תמיד כשאתה בא
אני כאילו קצת יודעת שאסור
אבל כבר לא אכפת לי
לא אכפת
כשאתה בא
אני כאילו מוכנה לקום להיעלם
אני יודעת למה באת ומה אסור לי לדמיין
אולי אצליח יום אחד לצאת
אולי תראה בי מה שאני באמת
אולי אצליח יום אחד לצאת
אולי תראה בי מה שאני באמת
בבלוג זה
בכל הבלוגים
