"וירא כורש כי עלה על הדרגנוע הלבן וימשוך אחריו את המריצה, ויעל."

פתאום כזה, אני יושבת בשקט על המרפסת, נשענת בכול גופי על הקיר, מחפשת את עצמי, לא מוצאת, מתקשרת מסמסמת, מנסה לחפש, אבל לא מוצאת, אני מקשיבה לרעשים בשקט רב, לבילארד שבית לידי משחק, לכדורים שפוגעים אחד בשני, לאיזהשהי מסיבה מזרחית מוזרה לחלוטין מרחוק, ואוי, אני כ"כ לא אוהבת מזרחית. מסתכלת מסביב, לעלים,  לפרחים הקטנים שביניהם הניצנים שעוד לא פרחו, מהררת קצת על עצמי, רוצה לבכות, אני מתחילה לחייך ולשאול את עצמי, על מה? על מה לבכות? על החברים שלי? הלימודים? על המשפחה? על הסבייבה? או שסתם על זה שלא טוב לי? כן ח'ברה ! עוד תקופה מחורבת לחלוטיין, אבחון מתיש שכבר נגמר הכוח, לימודים שגומרים אותך, ופורקים אתוך לחתיכות, כן ח'ברה ! לימודים. מניחה את הפלאפון על הריצפה, מאזינה, דומעת קצת, אך מכניסה את הדמעות בחזרה, פתאום נכנסת לחלומות הזויים, כ"כ אבל כ"כ כ"כ, רוצה שזה יקרה. כ"כ, תעזרו לי בבקשה, ואו, בבקשה על תשאלו במה, פשוט תקראו תשתקו תבואו תחבקו, ללא מילים, אני לא אוהבת מילים, אני אוהבת שתיקות, או כן, אני אוהבת שתיקות למרות המבוכה באוויר, השקט, הרוגע, האוויר. אני אוהבת חיבוקים מייסרים וארוכים. או כן, אני אוהבת. אני אוהבת את זה כ"כ. בבקשה. דלת החלון פתוחה, מסתכלת מתבוננת, עוצרת את הכתיבה. מאזינה למזרחית הנוראית. לילדות שבבית השני שמתווכחות עם אמא שלהן, הרי לפני כמה דקות אמא שלהן אמרה להם, "בנות עכשיו למיטה." והן שניהם ביחד כמקהלה אמרו "למיטה!" חח, מצחיק אותי, כ"כ מזכיר לי אותי, כולם אומרים לי שהייתי ילדה אמיצה ואני עדיין כזו, בטיולים אני נפלתי וקמתי למרות הכול והמשכתי למרות שכולם נבהלו, אז אולי עכשיו כבר לא בטיולים של הצופים או סתם בבצפר, אתה משחק את עצמך פצוע אנושות, רק בשביל לעזוב את כולם. לעפמיים זה עובד ולפעמיים לא, בפעם האחרונה שזה קרה נשלחתי הביתה והצטערתי על זה עד מאוד. חח כן, מצחיק, גם אותי. הטלוויזיה פתוחה, עם "רוקדים עם כוכבים" נוראי, זוועה, התוכנית הכי מפגרת ומטומטמת שיכולה להיות, אני אישית לא מתרגשת בכלל ממפורסמים, זה נראה לי מפגר, גם אני יכולה להופיע שם, אז מה? רק בגלל שלא הופעתי ב"הישרדות" מזוייפת או בטנלובלה עלובה, נראה לי עכשיו היה זיקוק גדול. אבל נחזור, לטלוויזיה, לתוכנית הפתאטית, העלובה חח, מצחיק אותי, ובבקשה אל תשאלו למה אני לא מעבירה, למרות שהשלט 10 ס"מ ממני, אין לי כוח באמת. תשחררו. ואויייי המחשב הזה, עושה קולות הנאה מוזרים, הלווווווו, תצילו אותי. אוי הבית השני משתגע. שלום שלום.

לוטי.