כמה דברים יכולים להסתתר מאחורי הפנים היפות האלה. פשוט אין לי מילים, באמת שאין.

זה כבר עבר כל גבול, ונמאס לי.

מחר שני מבחנים אחד אחרי השני, ווליום ואז צב"ח.

יהיה כיף. :)

לא התגעגעתי לקפה בלילה.

כמה נמוך אפשר לרדת?

כבר אין לי מושג בשביל מה זה טוב, בשביל מה זה היה טוב.

כנראה שהגיע הזמן להחזיר את המסיכה. אף אחד לא רואה כמה אתם שווים באמת גם ככה, אם בכלל.

ואולי אפילו רואים

מה שהיה עדיף לא לגלות אף פעם.

כל הבולשיט הזה לא יכול להרשים אף אחד, לפחות לא אותי.

אבל לא נורא, בסופו של דבר כולנו אותו גוש זבל מסריח. בני אדם.