דיאלוג מתמשך בחרוזים בין שמורת טבע וטייפ רקורדר...וכך זה התחיל:
ט: פונקציית פיתול
את צריכה תירגול
מכיוון שאת לא חתול
לכי ללול
בעלול
ש: שמעת על החתול
שהבריח את כל הלול
עם המתמטיקה העילגת שלו
וכל פונקציית הפיתול
אז תגידי לחתול
שהוא צריך תרגול
כי חם של בלול
ובו-הו מסטול
ט: אל תזמרי לי על שום חתול
I'll make you piss your pants
תחליפי חיתול
זה מעורר בי חלחלה
בביטני קלקול
ואת כל זה את נשנני בראש צלול!
ש: אל תאיימי לי על החתול
אני אכניס אותך לתוך עיגול
ואת תאכלי מעבול!!
וכך החלחלה שלך תקבל ערבול
וכולם ייצחקו עלייך שם בלול!!
ט: בובה עד כאן אני חשה את התסכול
אבל אני אוהבת אותך - הD-cup כלול
חכי לחורף הבא עד המבול
שם נמות לשווא כי חיינו חילול.
ש: גם אני אוהבת אותך,
חתיכת מקק טבול.
אל תדברי איתי בכלל על תסכול (מיני)
לא רוצה לחכות עד בחורף והמבול
כדי לראות את השיער שלך בסלסול,
תביאי אותה בעיקול,
ותעבירי את המעבול
(עד למבול שיישטוף את הקלקול קיבה)
רחוק רחוק אל תוך חיי החילול.
וזה המשיך:
ט: יו יו הכרתי כרפס
כלל לא מאופס
נפגשנו בקרקס
הוא הציע לי מין ואגס
ש: עברתי לאות חדשה
ופתאום בא לי גם להיות מגניבה
הכרפס שלך אמר כתגובה
שהאגש שלך מתוק כעוגה
אז למה את מחכה, כלבה?
תני אותה בעינטוזים ילדה!
ט: החרוזים שלך גרועים
את סדר היום שלי הם פורעים
זה לא נעים
פשוט תתקעי אותי מאחור
ותוציאי לי את השקדים
ש: שקדייך אותי לא מעניינים!
תסתובבי מיד ותני לי להדגים!
איך שאותך אעשה חזק יותר מהחיים,
ואת תלטפי לי את האוגרים לעולמים! (מוהאהע!)
ט: אוגרים זה לחלשים
תגידי, *שם הנבילה נשאר במערכת* - גם על פותך יש נמשים?
לכי לפאב תתחילי עם קשישי
כי את יודעת...
פינים והחיים לפעמים קשים.
אהה..ותגידי לשאר הברנשים
שאת אוכלת קרשים
ואותך אוכלים כרישים.
ש: תזהרי לפני שאקרא לכל הקשישים
שיעשו אותך בתחת (עם קונדומים, :) )
בזמן שאת עושה גרון עמוק
ל*מצונזר (שמורת טבע את זונה!) * והאוגרים.
(ואם רצית לבדוק אם על פותי נמשים
רק היית צריכה לבקש שאוציא משם
את כל הפינים המזדמנים.)
הערת המתחברת: "אחד-אפס, לי על עצמי?"
הערת העורכת: "כן!"
לאחר ניסיון כושל של טייפ רקורדר לגשש לשמורת טבע בשדיים:
ט: את תתקמצני לי עם מבט עויין
תביאי פין אחד שאותי יזיין
ואולי לרגע תסגרי את הרגליים
תתקררי קצת ואני כבר אטפל בך בצהריים
ויום למחרת סיבוב שני בבין-ארביים
אחרי זה את שבוע על קביים
אני יעשה אותך באוזן, באף ובין השדיים
תגנחי עד מחר...או מחרתיים.
סוף.
אני תוהה אם העובדה שככה העברנו את מרבית שיעורי האזרחוי שלנו השנה, תוביל לכישלון נחרץ בבגרות...?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
