חיים של בחור אחד

ברגעים אלו ממש חזרתי מהעבודה אחרי סיבוב דברים הכרחיים בסופר פארם. זה התחיל מקצף גילוח אחרי שזרקתי מיכל מלא בטעות כשניקינו את הדירה.

והדברים של השותף הקודם מפונים עכשיו מהדירה. השותף הקודם היה שותף שלי במשך 8 חודשים, 8 חודשים לא קלים בעליל, וזה אנדרסטייטמנט.

תיאור כללי: אנחנו גרים בדירה של שלושה שותפים - במקור הייתי אמור לעבור עם חבר, שגר איתי באותו חדר במעונות בשנה שעברה, ועם חברה מהלימודים. ברגע האחרון הבחורה הבינה שהיא לא יכולה להרשות לעצמה את המעבר ונשארה במעונות. אנחנו, שרצינו את הדירה, התחלנו לחפש שותף נוסף, ונפלנו עליו - הכרנו אותו קודם, היו לנו חברים משותפים וגילינו שהוא רוצה לעבור לפה. אז הסכמנו. היינו צריכים להבין שמשהו חשוד כשאפילו כשקבענו איתו להראות לו את הדירה הוא ביטל, ואז כשקבענו שוב הוא איחר. אבל מילא.

המריבות התחילו בערך ביום שעברנו לדירה, ודפקו לי תקופת מבחנים שלמה. המצב רק הדּרדר אחר כך, כשהוד מעלתו החליט שזה בסדר לעשות רעש כל לילה, כל הלילה, כשחברים שלו באו לבקר. זה המשיך בהתעלמות לחלוטין מהסדרי הניקיון בבית (למשל, לא לעשן מחוץ לחדר כי אז כל הדירה מסריחה ואי אפשר לאוורר, או לחילופין, לשטוף כלים). כל אותו הזמן הוא איים בעזיבה, ולא עזב.

ואז, הגיעה הבשורה המיוחלת - הנבלה הקטנה הבין שאין לו מה לחפש פה, שאפילו החברים שלו שכן גרים פה לא ממש באים אליו בשביל חברתו אלא מעצם היותו מחסן קטן לנרקוטיקה קלה. הוא כמובן האשים אותי ואת השותף השני, שאנחנו בהמות ואנחנו הברחנו אותו, אבל בסופו של דבר, העובדה היא שביום חמישי שעבר הוא עזב. אני החלטתי לעבור לחדר שלו, שהיה יותר גדול, וקיבלנו שותפה מקסימה ושקטה, שגרה בחדר שלי.

אפילו ביום שבו נגמר לו החוזה הוא הספיק לעשות בעיות ופינה לי את החדר רק בצהריים המאוחרים, מה שהשאיר לי לא הרבה זמן להעביר את כל הזבל שלי לחדר החדש (ויש הרבה ממנו), כולל לנקות את שני החדרים. מיותר לציין שתוך כדי המרוץ ההיסטרי שלי נגד הזמן (השותפה החדשה הייתה אמורה להיכנס בבוקר) הדוד התחיל לנזול והציף לי את האמבטיה. בקיצור, היום מהגיהנום.

וכמובן שהוא לא יכול בלי לעשות עוד נזק, והשאיר את רוב הריהוט הכבד בחדר שלי, וגם על תאריך הפינוי של החפצים שלו היינו צריכים לריב איתו, שלא לדבר על חשבונות שנותרו לו לשלם.

אבל אני חייב לציין שעכשיו, כשכל הדברים שלו נעלמים אט אט מהבית, האופק ורוד להפליא, ואני מקווה שאני לא אצטרך לראות את הנאלח יותר, לעולם. הוא את העונש שלו קיבל - הוא חזר לגור בינתיים אצל ההורים שלו. ואם את החשבונות הוא לא ישלם, ניפגש בבית המשפט. לא סתם בחרתי לגור עם שני סטאז'רים בעריכת דין.

ולמקרה אחר, קטנטן יותר, שאני חייב לציין, כי הוא לא בדיוק הבריק לי את אתמול בערב, ואת הבוקר:

שני חברים שלי יוצאים, ואני גיליתי את זה במקרה. אחד מהם הוא בחור שיצאתי איתו לדייט אחד, שלא הצליח כנראה, אבל נשארנו חברים נורא טובים ובלב נשאר לי משהו קטן אליו - הוא טיפוס מקסים כזה שאי אפשר שלא להתאהב בו. לא שאני אומר שהם לא יצאו בגלל זה, אבל ציפיתי שמישהו מהם יספר לי מכיוון ששניהם יודעים בדיוק איך אני מרגיש. אבל זה בסדר, התכתבנו קלות בבוקר והוא אמר לי שהוא יתן לי דו"ח מפורט ושהוא מצטער שהוא לא סיפר לי. אני מצידו אמרתי לו שאני עדיין מת עליו.

טוב, נלך לראות אם המוביל מסתדר, ונפשיר לי קצת אוכל לערב, לפני שאני מתחיל להתארגן לשאר עיסוקי היום, שבאופן מפתיע שוב לא כוללים חדר כושר.