לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

חיים של בחור אחד


בחור אחד, עם חיים מתוסבכים אבל לא יותר מכל אדם אחד אחר ברחוב.

Avatarכינוי:  ילד גזר

בן: 42

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2007    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
3/2007

איזו הפתעה! אני שוב בעבודה!


נראה שכל מה שאני עושה זה לעבוד.

לעבוד לעבוד לעבוד. טוב נו, 70% משרה זה הרבה עבודה.

ומשמרות סופשבוע זה הרבה כסף. ואני גם ככה חייב לעשות אחת כל שבוע.

וזאת משמרת של שישי בלילה, אין כמעט עבודה ואני יכול להתפנות ולקרוא בלוגים של פקאצות בישראבלוג. בלי להעליב את הפקאצות כמובן, הרי כבר הבהרתי בפוסט קודם שאני הופך אט אט לפקאצה. חחחחחח. חחח. XD. ^^. חחחח. חחחחחחחחחח. די.

 

בסוף הלכתי לאכול עם חבר. אני שונא את זה שאני נורא נורא רעב, ומרוב שאני רעב אני אוכל ומתמלא ולא מצליח לסיים את מה שהזמנתי... נו שוין, לפחות שבעתי. רצתי הביתה, שמתי מכונה, בדקתי קצת מיילים (מכור...), ועפתי למונית לעבודה. לצערי היא הגיעה בזמן ו'נאלצתי' למרוח עוד רבע שעה על סיגריה למטה, סתם כי לא התחשק לי לעלות.

המשמרת זורמת על מי מנוחות, תוך התכתבויות במסנג'ר עם בלונדי (שיצא לדייט מאולתר שהיה חסר סיכוי מראש, אבל שלחתי אותו head on), עם החבר מארוחת הערב, ועם עוד חברה, שפחות או יותר כופפה את ידי כדי שאני אתן לה את הכתובת של הבלוג. לא באמת כופפה, אבל אי אפשר לעמוד בפניה. ועכשיו שהיא קוראת, אני חייב להתחנף :-)

 

<המשך הפוסט יהיה בריח תפוז, עמכם הסליחה - אני מנשנש לעת לילה, וקילפתי תפוז. הפלא ופלא, לא היה בפנים שום ילד ישן, רק גרעינים>

 

ובכן, כאמור, אין הרבה מרתק בחזית הגזר. דיברתי במסנג'ר גם עם איזה בחור חמוד שדגתי באטרף לפני שבוע ומשהו, והשיחות מתחילות יותר לזרום. זה נחמד, רק אסור להתאהב כמו שהיה עם האחרון. אחרת זה יגמר ברע, שוב, ואני לא בטוח אם בלונדי יסכים שאני ארטיב אותו עם דמעות שוב P-: אבל חוץ מזה, המשמרת לא ממש מרתקת. הבחור שעושה איתי את המשמרת התפגר לי פה, והתעורר רק כדי להתנצל על זה שהוא ער מ-8 בבוקר ואורז את הבית שלו כי הם עוברים דירה.

 

אז למה אני כותב את הפוסט הזה? לא יודע, כי זה מעביר לי עוד כמה דקות במשמרת. מאחורי מונחת לה מחברת שחברה קנתה לי, שהיא מחברת אולד-פשן כזאת, עשויה ביד <הוא התחיל לנחור, סססססאמק>, כמו של המינגוויי, השם ייקום דמו. האמונה אומרת שמה שנכתב במחברת כזאת יזכה לתהילת עולם. אז אני חושב שזה אחלה מקום להתחיל לכתוב בו את הסיפור השני בסדרה שרציתי, או התחלתי בעצם לכתוב, של סיפורים קצרים יומיומיים. ובאמת כשהחזקתי את המחברת, עלה לי הרעיון לסיפור נוסף ב'סדרה'.

 

 

שיט. עשיתי ריסטרט לאיזה מחשב ברשת והוא לא עולה חזרה. איזה בלגן :-/

 

טוב, שעתיים וקצת לסיום המשמרת, אני אחזיק מעמד, אגיע הביתה, אקנה סיגריות (נשארה לי אחת), אתלה מכונה, אשים מכונה חדשה, אלך לישון, אשים שעון, אקום, אסדר, אלך לחבר, אחזור, אפגוש חברים, אפגוש כנראה את בלונדי ויאללה לישון. אז אני הולך לנסות לתקן את הנזק שעשיתי פה לרשת, ויאללה ביי.

 

נכתב על ידי ילד גזר , 31/3/2007 03:41   בקטגוריות חברים, אהבה ויחסים, אופטימי, בוקר, עבודה, בלגן  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ילד גזר ב-1/4/2007 00:53



12,320
הבלוג משוייך לקטגוריות: סטודנטים , 20 פלוס , גאווה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לילד גזר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ילד גזר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)