הערב בערוץ 8 שודר הסרט 'ירושלים גאה להציג', שביים ניצן גלעדי. הסרט מדבר על אירועי הגאווה העולמיים שנערכו בירושלים ועל המצעד שנדחה ונדחה והסתכם בעצרת מחאה באיצטדיון של קמפוס גבעת רם.
זה קצת מוזר להסתכל על כל האירועים שהייתי חלק מהם באותה תקופה עם פרספקטיבה של זמן שחלף. נורא מוזר שבכל פריים יש אנשים שאני מכיר, חברים שלי, שאני מזהה כל אירוע שבו הייתי (לא צולמתי, אני כבר לא זוכר אם לפי בקשתי או סתם כי חבל על הצופים), ושאת כל האירועים עברתי בעצמי.
הסרט היה אמור להחזיר אותי חזרה לתקופה המסריחה הזאת, שהייתי עסוק בלנסח צוואה (באמת חשבתי על זה) ולריב עם כל בנאדם על הזכות שלי לצעוד. זה בערך מה שהוציא אותי בבעיטה מהארון סופית - לא יכולתי לשתוק מול זרם הדיעות החשוכות יותר או פחות, לא באוניברסיטה, לא בעבודה ולא בשום מקום. אפילו ההורים שלי חטפו על הראש.
אז הוא לא החזיר אותי לרעידות ולפחד ולכינוסים ה'סודיים' שלנו בניסיון להחליט על אסטרטגיית פעילות תומכת-בית-פתוח, שהסתיימה בייצור פליירים לחלוקה, ובעוד פעילויות שהשתיקה יפה להם. זה כן הזכיר לי שאוטוטו צריכים להתחיל לעבוד על המצעד הבא, ולדאוג שהפעם הוא יתקיים ולא יהיה איזה פגז טועה שיפוצץ ילדים פלסטינים חפים מפשע לפני המצעד. תרשמו לכם ביומנים - ה-21 ביוני 2007, ירושלים גאה ומשוחררת.
בטיימינג מדהים גם פגשתי במקרה ברחוב היום את מנכ"לית הבית הפתוח, נועה, שהייתה בדרך לחכות להובלה של הדברים מהמקום הישן למקום החדש, והיא הזמינה אותנו (אותי, את סימן-תמיהה ואת חבר שלו) להציץ. המקום מדהים, בדיוק כמו שצריך בשביל ארגון גדל ומתפתח - חללים גדולים, הרבה משרדים, מיקום מרכזי והרבה אור טבעי שנכנס מכל החלונות. פשוט בחירה מצויינת. שיהיה לכולנו רק בהצלחה.
(ואז הלכנו לחגוג עם קצת אוכל יפני, מה יש?)
אחרי הסרט הלכתי עם חברים קצת, ואז השותף שלי שלח לי כמה הודעות מצוקה. הוא נפרד מחבר שלו לפני כמה ימים, ועוד בחור ביאס אותו. אז הוא כולו מבואס, וביקש לישון על הספה בחדר שלי, אז עכשיו הוא ישן על הספה ואני במרפסת כותב פה ומתכתב, כהרגלי, באטרף. אם מישהו רוצה לצאת, נא לשלוח לי מסר, אני משועמם טילים.
אני מתגעגע לבחור האחרון שיצאתי איתו. לא יודע אם יש לזה בסיס, כי יצאנו שבוע, אבל הוא הקסים אותי עד כדי שברון לב. and that's a lot. אני מחזיק את עצמי לא לעשות דברים טיפשיים כמו לשלוח לו סמס או הודעות באטרף (למרות שהוא אף פעם לא מתחבר). זה יעבור, מתישהו.