חיים של בחור אחד

אז היום אני רוצה לספר לכם על הפעם הראשונה שלי. לא, לא הפעם הראשונה שעשיתי סקס, להפך. הפעם הראשונה שבה הגעתי למטרת סקס, והבחור כל כך לא עשה לי את זה שלא יכולתי להמשיך. בכל שנות הזיונים שלי, מעולם לא קרה לי מקרה כזה - אפילו כשהם היו ממש לא לטעמי, כבר הגעתי והכל, אז נשארתי וחשבתי על אנגליה.

אבל מעשה שהיה - כך היה. בעת נפלה עלי חרמנותי, ומתוך ידיעה שהמצב בעיר קשה ויבש על אף הלחות היחסית ששררה פה בימים האחרונים, כשכבר מצאתי משהו באיזה צ'ט נחמד, לא הרשתי לעצמי להיות בררן מדי. דיברנו במסנג'ר וראיתי תמונה שלו, והמצב נראה סביר, אפילו הקול שלו נשמע סביר ולא כמו סוטה מין זקן.

החלטתי לזרז עניינים ולנסוע במונית (כי זאת הליכה של 45 דקות לפחות), והוצאתי על העניין הזה 30 ש"ח.

כשהגעתי, גיליתי שכשאתה מצטלם מקדימה לא רואים את הקרחת מאחורה, וכשאתה נמוך ממני לפחות בראש, אני כן יכול לראות אותה.

אמרתי 'ננסה'. אז ניסיתי. נשכבתי על המיטה וניסיתי לחשוב על אנגליה. במקום זה, עלתה לי לראש המפלצת מלוך-נס. הוא נישק אותי בתאווה ולי הייתה הרגשה של זונה כשניסיתי לשתף פעולה. בניסיון להגיע לסיפוק, ניסיתי לשלוח את ראשו יותר דרומה, ואז הוא החליט שאני אלך להתקלח כי לא הספקתי בבית. זה השלב שבו הבנתי שאני לא יכול להישאר שם, כי אם אני הולך עכשיו להתקלח, אני שוכב איתו. ועם כל הכבוד, לשכת הסעד אני לא.

I'm young, and I'm hip, and so beautiful, מה אני צריך לי את זה?

מזל שלמדתי משחק ביסודי. קמתי מהמיטה בעייפות, אמרתי לו בקול מבולבל 'אני מצטער, כנראה שזה מוקדם מדי, אני לא יודע מה חשבתי, אני כנראה עוד לא מסוגל, אני מצטער, זה מוקדם מדי, אני לא מסוגל, אני מצטער'. הוא ניסה להבין מה קרה, אז מלמלתי שזה סיפור ארוך, איחלתי לו לילה טוב וברחתי מהבית. הדלקתי סיגריה והתחלתי לצעוד לכיוון הבית שלי, בידיעה ברורה שאולי אני מכיר את השכונה, אבל בכל פעם שניסיתי להגיע משם ברגל הביתה, הסתובבתי סביב הזנב של עצמי.

בשביל השעשוע, החלטתי לשלוח סמס לסימן-תמיהה, שידע שאני יוצא להרפתקה, ולדי, שגר לא רחוק משם, ולספר להם את קורותי. סימן-תמיהה ענה לי במהירות, ואז קיבלתי סמס נוסף, שבו נכתב 'מצטער ופעם אחרת?'. ציפיתי כמובן לקבל את הסמס מדי, אבל הסמס היה מאותו איש, שחלק שם דומה עם די. בנונשלאנטיות כלבתית עניתי לו 'מצטער ואל תתקשר. אתה הולך לישון?', מתוך מחשבה שאם די ער, ואני ליד הבית שלו, אני כבר אעלה לקפה. רק כשלחצתי על send הבנתי שההודעה המרושעת נשלחה לבחור שלא ממש הבין למה אני מגעיל אליו מצד אחד, ושואל אם הוא הולך לישון. כמובן שתוך כדי שיחה היסטרית עם סימן-תמיהה עלה בי הרעיון הגאוני, וסימסתי לו חזרה שאני נורא מצטער, אבל התבלבלתי בינו לבין האקס שלי, די... כמה גאוני!

הצעידה הביתה לקחה כמעט שעה וחצי. הסתובבתי סביב עצמי, עד שלבסוף החלטתי שאני לא מסוגל יותר להמשיך לנחש, ופשוט צעדתי בדרך הבטוחה. גם לישון לא התחשק לי, אז עברתי בוידאומט ולקחתי את שורטבאס. הגעתי בערך לחצי הסרט לפני שעברתי לעולם שכולו טוב. אז את הסוף לא ראיתי, אבל עשיתי לי עותק כדי להמשיך בצפיה מחר או בזמן הקרוב. הדרך לוידאומט עוברת בגן העצמאות הידוע לשמצה, שלא פעיל כבר כמה שנים טובות, מאז המצאת האינטרנט-למטרות-זיון-אקראי. כמובן שדווקא בערב שאני אעבור שם, מישהו יעצור לידי עם האוטו וישרוק לי משל הייתי כלבת הצ'יוואווה האובדת שלו.

היה לי היום דייט מוצלח למדי. הבחור היה חמוד, נורא נהננו לדבר, וסיימנו את זה בנשיקה של חצי שעה באוטו שלו שחנה באמצע רחוב עמוס למדי בשכונה ציורית פה בעיר. לא רוצה לתת יותר מדי פרטים, מחמת עינא בישא, אבל אני אעדכן כשזה יתפתח.

התחלתי לכתוב את הפוסט ב-22:12.  השעה 05.56. הייתה הרבה עבודה הלילה. אני רוצה הביתה ולישון, מחר יום משעשע וחסר עבודה.

שיהיה לכולנו יום נעים,

גזר.