חיים של בחור אחד

אחד הכותבים המוצלחים פה (שהאמת, גרם לי גם בעקיפין לכתוב פה) שאל אותי למה אני לא עושה פרו לשבועיים. אז עשיתי פרו לשבועיים. אולי יהיה מצב וזה ימשיך לבד עד שיפתרו את בעיית הפרו

כשעזבתי אתכם, לפני כמעט 24 שעות, זה היה סוף המשמרת שלי. קצת אחרי שסיימתי מצאתי לי פינה שקטה במשרד והלכתי לישון, על הרצפה, עם כירבולית, עד שהיינו אמורים לצאת ליום הכיף המחלקתי. בצעד חסר תקדים, שחררו את כל המחלקה (שעובדת 24/7) ושמו אנשים שיחליפו אותנו פה, כדי שכו-לם יוכלו לבוא. לא כולם באו (לימודים ועניינים), אבל הייתה הענות מרשימה. נסענו עם רכבים של החברה לים המלח, והתמקמנו על איזה חוף. גררתי לי כסא שיזוף, ונשכבתי לי לצלייה מתונה על החוף. אחרי מספר שכנועים גם מרחתי את עצמי בבוץ. זה כלל להוריד חולצה, דבר שאני לא נוהג לעשות בפומבי, מחשש לפגיעה ברגשות הציבור.

חבר'ה, הבוץ הזה זה להיט. פשוט להיט. אפילו הייתי ישראלי מספיק כדי לקחת לי בקבוק עם קצת בוץ. אני פשוט לא מסוגל אחרת, אחרי שישבתי וליטפתי את עצמי כל הערב - הבוץ עשה לי יופי של עור

החלק הכי יפה בכל היומכיף הזה (שהיה בעצם חצי יומכיף), זה שיש עוד אחד (כי זה היה חצי) ושאני מקבל עליו כסף כאילו עבדתי.

בערך חמש דקות לפני שירדתי מהאוטו של הבוסית שלי, גיליתי שהשארתי את המפתחות הביתה באוטו שאיתו הגענו. נאלצתי להיגרר עייף ועם ריח של ביצה קשה לעבודה של השותפה שלי, לקחת את המפתח שלה, ולקוות שהשותף שלי יגיע הביתה כדי לנעול אחרי עד שאני צריך ללכת לעבודה. כשהשותפה חזרה הביתה, הייתי בעיצומה של שינה עמוקה, לקחתי את עצמי מהמיטה, פתחתי לה את הדלת, מלמלתי משהו וחזרתי לחרופ עד המשמרת.

מחר יש ערב "שוטטות" לסטודנטים, כחלק מאירועי יום הסטודנט. זה אומר מלא סטודנטים מסתובבים ברחובות ושותים אלכוהול בזול. הבחור החדש בא לשוטט איתי, ואחרי זה הוא יישאר לישון. איזה כיף לי! וביום שלישי לא צריך לקום ולא צריך שום דבר. פשוט תענוג.

אני חושב שאני אלך עכשיו להסתכל קצת על הפונקציות של הפרו שנוספו לי. מעניין מה יש שם.

לילה טוב לי, בוקר טוב ישראל,

גזר.