לא יודע מה קרה לי. כבר כמה שעות שיש בי מין חוסר שקט פנימי כזה, שלא ברור לי ממה הוא נובע, כי אין לו שום סיבה. אולי הלחץ לקראת המצעד שמתקרב, אולי משמרת חרא, אולי כל מיני דברים.
אתמול היה ערב קצת הזוי, אפשר להגדיר אותו כמקרה רפואי של חבר, שלא ממש ידענו איך להתמודד איתו. אני לא רוצה להכביר בפרטים מטעמי צנעת הפרט, כרגיל, אבל זה היה מאוד לא נעים. הדוקטור הציע את עזרתו והם דיברו בטלפון. הוא כזה חמוד, ואפילו שהוא רק סטודנט, הוא יודע כל כך הרבה. הבחור הזה גם ישן אצלי בלילה, והיה לי קצת מוזר לישון פתאום עם מישהו אחר במיטה :-)
המקרה הרפואי בתהליכי פתרון, אף אחד לא הולך למות, ויהיה בסדר, הסירו דאגה מלבכם הפעוט.
כבר כמה פעמים שראיתי את רועי מתחבר, גם בג'ימייל וגם במסנג'ר, והתשובה לא הגיעה, וכנראה היא גם לא תגיע. אולי יש לזה חלק בחוסר השקט הפנימי, כי עכשיו הוא מחובר זמן ארוך יותר מהרגיל, והתשובה לא מגיעה. וכמו שאמרתי, היא כנראה גם לא תגיע. מילא, אפילו אי אפשר לכנות את זה 'החלום ושברו'.
קיבלתי טלפון מפתיע מתמר, שהייתה ליד הבית שלי והזמינה אותי לארוחת ערב. לצערי הייתי בעבודה ולא יכולתי להענות להצעתה. וזה די מפתיע שהיא התקשרה, כי היא בדרך כלל לא. או שהיא לא ליד הבית שלי, או שהיא לא מתקשרת. בכל מקרה, זה שימח אותי נורא.
ביום חמישי צועדים. אי אפשר להגיד שאני לא מפחד, כי אני כן, אבל זה סיכון שאני חייב לקחת.
בחור סטרייט שאני מכיר מפה אמר שאני חתיך, אבל שלא יהיו לי מחשבות זדוניות לגביו. האמת, שהוא נראה לא רע בעצמו, אבל לך תסתבך עם בלוגר סטרייט בן 18 שמזיין לפחות כמו הרווק (רק שבמקרה שלו, הפרש הגילאים קטן יותר). סתם היה נחמד מצידו להגיד לי את זה.
השעון הביולוגי שלי דפוק ואני לא אצליח להרדם לפני 2. אז לקחתי לי את הפינלנדיה מהפריזר, והנחתי לידי. אני אשתה קצת, אעשן לי כמה סיגריות, וארדם עד שאני צריך לקום לעבודה, שוב.
שיהיה לכם לילה פיני,
גזר.