חיים של בחור אחד

טוב, הפוסט הזה מתבשל לי בראש כבר זמן מה, אבל תמיד היה לי משהו יותר חשוב לכתוב עליו. אז מה יותר טוב מאשר פוסט ב-2 בלילה, כשאני שותה את עצמי למוות בניסיון להירדם, כי אני צריך לקום עוד 3 שעות?

דיסקליימר: הפוסט הזה נכתב בהומור, בעיקר עצמי. אין לייחס לו חשיבות. אם אני אתפוס מישהו מצטט אותי ברצינות תהומית, אני אמרע (פ'. מורכב מהמילים אקרע ואמרר. מירע, ממרע, מורע) לו את החיים.

ובכן, בניגוד לדעה הרווחת בשנים האחרונות, הומואים אינם בני אדם. אין בני אדם כל כך מרהיבים, צבעוניים ונפלאים, או במילה אנגלית אחת - fabulous. שמועות טוענות כי הומואים עסוקים ב-90 אחוזים מהזמן במרדף אחרי מין. השמועה הזאת זדונית ומרושעת. הומואים עסוקים כל הזמן במרדף אחרי מין. גם כאשר הומואים ישנים, הם חולמים על מין קבוצתי עם 10 בחורים לפי טעמם. מספיק להסתכל על הומו בדוכן נקניקיות, מסתכל בערגה על המוצרים המתבשלים לאיטם על הגריל, כדי להבין שכל דבר יזכיר להומואים סקס. הסיבה לכך היא כרומוזומלית - בדומה לאחיהם הסטרייטים, גם הומואים הם, למרות החזות המתעתעת, גברים. אם לסטרייטים הייתה האפשרות, הם היו מזדיינים עם כל בחורה שנקרית לדרכם. לצערם של הסטרייטים, הבחורות חונכו לכך שסקס מזדמן לא יוביל אותן לחתונה, ולכן הן שומרות את עצמן לבחור שנראה מספיק רציני, ואיתו הן מזדיינות בדייט השני, או השלישי לכל היותר. לנו ההומואים יש את המזל שבמערכת מינית זוגית (או משולשת, או יותר, אנחנו לא מגבילים את עצמנו במספרים) ישנם רק גברים, ואם גבר אחד חושב על זיון אחד בדקה אחת, הרבה גברים חושבים על הרבה סקס כל הזמן.

ההומו הממוצע מתחיל את חיי המין שלו בערך בגיל שבו הוא מתחיל לפתח זקפות לא-ספונטניות. בשלב הראשון מדובר במשחקים שמוגדרים על ידי פסיכולוגים בתור 'משובת נעורים', אבל במוחו של ההומו הממוצע הם מתורגמים בעיקר ב'איך משכיבים את הבחור הכי חמוד בשכבה אחרי שיעור חשבון'. בנים יקרים - זה לגיטימי ובסדר להביא ביד עם בחור אחר כשאתם בחטיבה, אבל דעו לכם, שלפחות אחד הצדדים תכנן את זה מראש. יש סיכוי שזה אתם, ואתם פשוט מדחיקים.

ההומו הקדום נתקל בבעיה בעת קיום יחסי מין - בעוד זוגות סטרייטים מצויידים כל אחד ואחת באיבר שונה, האמורים להתאים פיזיולוגית לחיבור, ישנה בעיה מסויימת בניסיון לתחוב איבר מין לפתח השופכה של איבר מין אחר. חיפושים דקדקניים הובילו את ההומו הקדום למציאת הערמונית, החבויה כ-5 סנטימטרים לעומק המעי, מהקצה התחתון שלו. גירוי רצוף של בלוטה זו יכולה להביא כל גבר לאקסטזה, בהנחה שהגירוי לא כולל ציפורן של 10 סנטימטרים שננעצת בה. רוב הבלוטות שאני מכיר לא מעריכות את זה. אך כמובן שהאבולוציה לא מסוגלת לתת לגבר הכל בקלות (גם שכל וגם יכולת להשתמש בו? הגזמתם), ועל בלוטת הערמונית מגן שער, הידוע בשמות שונים כגון רקטום, אנוס, פי טבעת או פשוט 'חור',  אותו קשה לעתים לפרוץ. שער זה, בעצם, מחלק את ההומואים לשני סוגים:

האקטיבי, אותו גבר שחודר אל בן זוגו, ומשחק את התפקיד האקטיבי, או הפעיל. ישנם לא מעט אקטיבים שהפעלתנות רחוקה מהם מרחק הרווק מנשים שעברו את גיל 18, והאקטיביות היחידה בהם היא העובדה שהם אקטיביים מאוד בניסיונם להוכיח שהם גבריים ומסוקסים.

הפסיבי, הוא הצד הנחדר. ישנם לא מעט פסיביים משתוללים, הידועים בכינויים "פסיביים אגרסיביים", שגילו את נפלאות הגירוי הפרוסטטי, ולמדו לשלוט על הסוגרים שלהם במידה מספקת בשביל להנות מהחדירה. על הפסיביים מוטלת חובת הניקיון. אין מדובר על ניקיון הבית, למרות שיש דימיון, כי לפני שבאים אורחים הביתה, צריך לנקות. אשאיר את העניין לדימיונכם הפרוע, בעיקר כי אני לא מספיק שיכור בשביל לתאר באופן גרפי במה מדובר, אבל בואו נאמר שהפתעה ריחנית לא מתקבלת בברכה אצל אף אחד. בעצם, כמעט אף אחד.

זן נוסף ובלתי מוסבר של הומואים הוא הורסטילי. הוא ידוע גם בשמו השני "פסיבי שמסרב להודות בכך". צד זה נהנה משני העולמות, ויכול לשמש כחיבור מצויין בין אקטיבי לפסיבי בשלישיה. כדי להבין על מה מדובר, דמיינו לעצמכם דאבל מק עם שלוש לחמניות.

הדעה הרווחת היא כי האקטיבי לנצח יהיה גברי ומסוקס, והפסיבי יהיה בחור עדין, נשי, שלובש בגדי נשים ומתאפר בחיי היומיום. ובכן, הרשו לי לגלות לכם סוד - ישנם לא מעט בחורים מסוקסים שיעמידו פני גברים חזקים ואקטיביים, אך ברגע האמת ישכבו על הבטן ויצעקו "קרע אותי וקרא לי שולה!". לאקטיביים שבינינו מדובר בהפתעה נפלאה, והשם שולה אכן יעלה במהלך האירוע.

אצל רוב ההומואים, כאמור, יחסי מין הן עניין שבשגרה. בעוד הסטרייט הממוצע, לרוב (אלא אם אתה קאמל), מזיין פעם בכמה חודשים כאשר אין לו קשר קבוע, ההומו הממוצע יזיין מתי שבא לו. אצל רוב ההומואים מדובר על ממוצע של 1-10 לשבוע, תלוי בכמות האלכוהול והסמים הממריצים בדם. הומו שיורד, מרצונו החופשי (ולא בגלל שהוא מכוער), מהמינימום החוקי של אחד לחודש (וזה מעט, האמינו לי), מאבד את זכותו להיות הומו, והוא נשלח כלאחר כבוד לרכוש לעצמו דגמ"ח וגופיה רפויה, ומקבל את התואר "לסבית". איבוד הזכות להיות הומו שולל ממנו הטבות כמו "חבר הכי טוב של 1-3 בחורות", "לבישת פריט לבוש גלוי בצבע ורוד" ועוד שאר הטבות השמורות להומואים בלבד. אני אישית מכיר אדם, שמרצונו החופשי צבר פזל"ז (ר"ת - פסק זמן ללא זיון) של מספר שנים. בצורה לא ברורה, הוא עדיין חי, בועט ונושם. ניתן למצוא אותו נוהג על משאית ומשתתף בכנסים של קל"ף (קהילה לסבית פמיניסטית).

ובכן יקיריי, זיינתי לכם את השכל מספיק. לצערכם, רק את השכל. בהזדמנות אחרת, נמשיך את המדריך בעוד פרקים. אתם/ן כמובן מוזמנים לשאול שאלות שברצונכם לדעת, ואני אשתדל לענות במלוא הרצינות האפשרית לאחר כמה כוסות וודקה פינלנדיה.

מין לנצח,

גזר.