חיים של בחור אחד

בצורה לא ברורה, הזמן עובר עכשיו הרבה יותר מהר. לפני שאני מבין בכלל מה קורה איתי, נגמר שבוע, ואז עוד חודש (עם חיוב אשראי חדש וטרי שאוכל לי משכורת), ועוד חודשיים, ושם עוד קמט...

קיצור, אז הנה לכם מדריך לאירועים חשובים שעתידים להגיע בחודשים הקרובים, ויתכן שאני אוסיף לכל אחד ואחד מונה משלו בצד משל הייתי פריקאצת ישראבלוג תקנית למהדרין.

shall we?

היומולדת שלי - את המונה הזה אפשר לראות בכל זאת פה בצד. בעוד קצת פחות מחודשיים (נכון לרגע כתיבת פוסט ארור זה) אני רשמית אהיה זקן בעולם ההומואים הצעירים והיפים. I'm turning twenty-dead. אבל אולי זה לא כל כך נורא. אז מה אם מעכשיו יתחילו להגיד לי 'מצטער גבר, אני מחפש צעירים' או 'סבא'לה, אתה לא אמור לישון עכשיו'. אני אתמודד. ומקסימום, אני תמיד יכול להרוג את עצמי עם חיתולי 'שקמה' למבוגרים. מה שכן, כבר הזמנתי מתנה מההורים - אני רוצה מצלמה. לא בשביל לעשות פוסטתמונות (חחחחחח ^^ XD), אלא בשביל להתעסק עם זה קצת יותר ברצינות בשביל אולי, בעתיד, גם להתעסק עם זה.

יום כיפור (או בעגה: יומכיפער) - החג הרשמי של חלק מהחבר'ה שלי בירושלים. בשנה שעברה נחשפתי לזה לראשונה, ואני ממתין ומצפה לזה בקוצר רוח השנה. המסורת היא סדר יום כיפור, במחשבה שאם אנחנו כבר הולכים לגיהנום, אז לפחות שזה יהיה בסטייל. לרוב נהוג להגיע לבית כלשהו בסביבות הצהריים, כמה שעות לפני כניסת הצום, להתחיל לבשל בצוותא את ארוחת הערב, ולדאוג שבמשך עשרים ושש השעות הקרובות, תמיד יהיה מה לאכול בהישג יד. הגישה השלטת היא 'אם אתה יכול לנשום, תאכל עוד משהו'. התפריט בשנה שעברה כלל מתאבנים מצויינים (עלי גפן ממולאים תוצרת בית, למשל), מנות עיקריות (עגל ברוטב רימונים ופירות טרופיים), תוספות (אורז מצויין), סלטים, שתיה, ולקינוח קצת נרקוטיקה קלה. המשך הלילה היה בסימן צפיה בסרטים עד ההתפגרות, ובבוקר (צהריים) הייתי אחראי על הכנת ערימה מכובדת של ופלים עם רטבים שונים ומשונים למרוח עליהם.

אבל יותר גרוע מהנרקוטיקה הלא חוקית, היא הנרקוטיקה החוקית - בוטנים מסוכרים תוצרת בית. 'קח, קח אחד, תטעם, רק אחד, לא יקרה כלום'. אנחנו יודעים איפה זה נגמר. הסיוט הכי גדול אחרי 26 שעות כאלה, פלוס הכנת האוכל בשעות שלפני שבמהלכה, כמובן, נשנשתי את עצמי למוות, הוא להגיע הביתה ולגלות שאין נייר טואלט.

המילואים/קק"צ של הדוקטור - ובכן, זה הולך להיות קצת פחות נעים, וזה קורה עוד חודש וקצת. זה גם אומר שהוא לא יהיה ביומולדת שלי. וזה אומר שאני אראה אותו פעם בשבועיים. and suddenly I'm 19 again. מחכה לחבר שיחזור מהצבא. כמה רומנטי.

שני מבחנים - עוד שבועיים. אמנם רק שניים, אבל לא בזין שלי ללמוד אליהם. ואם אני מפסיק את התואר, אני משול למת. אפילו לגיל 25 אני לא אגיע.

אחד אלוהינו אלוהינו אלוהינו אלוהינו אלוהינו.

יחי נשיא מדינת ישראל,

יחי! יחי! יחי!

גזר.